נורית שטדלר – הבדלי גרסאות

 

== תחומי המחקר ==

<nowiki> </nowiki>עבודת המוסמך ועבודות הדוקטורט של שטדלר עוסקות בשאלות שהעלה הקלאסיקן [[מקס ובר]] בכל הקשור ל[[דת]], [[כלכלה]] ו[[עבודה]].

 

בעבודת הדוקטורט שטדלר פיתחה את תפישת היחס לעבודה, הפעם תוך התבוננות ביחסי דת ועבודה כפי שאלו עולים בישיבות הליטאיות בישראל. על מנת להבין יחס זה שטדלר ראיינה בחורי ישיבות ליטאיות והראתה את המתח בין תורה ועבודה העולה מדבריהם וכתביהם המגוונים. בעבודתה שטדלר טענה כי המתח בין המימד הארצי למימד השמימי מלווה את תפישת עולמם של הבחורים אשר מנועים מלצאת לעבודה בשל המילכוד "[[תורתו אומנותו]]" אותו יצרה ההנהגה כבר מימיו של [[החזון איש]]. בראיונותיה עם בחורי הישיבות, מראה שטדלר כיצד הם אינם מצליחים לעמוד בדרישות של ההנהגה במימוש המודל המופתי של בן תורה. חלקם היו מעדיפים לזנוח דגם זה, לשלב בין תורה ועבודה ואף להתגייס לצבא ולהיות חלק מהחברה הישראלית. מילכוד זה יצר לדעתה [[wikt:סטגנציה|סטגנציה]] דתית וכלכלית בתוך החברה החרדית הליטאית, אשר הביאה ליצירה של חלופות חרדיות חדשות ואטרקטיביות יותר, למי שמעדיף להישאר חרדי.

 

בספרה '''''Yeshiva Fundamentalism: Piety, Gender and Resistance in the Ultra-Orthodox World (New York: NYU Press''''', '''''2009)'''''היא מתארת ומסבירה את ההיווצרות של דגמי אדיקות דתית חרדית בישראל. היא מראה כי הדגם החרדי מצוי תחת ביקורת פנימית ומאבק בין דורי, על זהות והגדרה דתית. במאבק זה דורשים חרדים מהדור הצעיר לעדכן את המודלים הדתיים, במיוחד את המודל של בן תורה שהפך למודל המחייב את כל הגברים בקהילה, תוך ניסיון לעדן אותו ולהציע אלטרנטיבות. שטדלר מנתחת זירות שונות בהם בחורי הישיבות מנסחים חלופות אלו כמו למשל זירת המשפחה, העבודה, הצבא, והמרחב הציבורי.

 

בשנת 2013 פורסם הספר '''''מהתבדלות להתבססות תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה, בהוצאת''''' '''''מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד'''''. המחקרים המכונסים בספר מלמדים כי בניגוד לרטוריקה החרדית הרשמית, שמוסיפה לשדר תודעת איום קיומי, מדובר במעבר מחברה שנאבקה על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי. המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בהרבה לבטים ומתחים פנימיים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכלל.

 

הפרוייקט על מקומות קדושים בישראל נעשה בשיתוף עם ד"ר נמרוד לוז מ[[המכללה האקדמית גליל מערבי]], ובמימון של [[האקדמיה הלאומית למדעים]]. בפרויקט זה משתתפים יחד חוקרים [[ישראל|מישראל]], [[גרמניה]], [[קנדה]] ו[[אנגליה]], [[נוצרים]], [[מוסלמים]] ו[[יהודים]], החוקרים יחד זירות קדושות מגוונות. הפרויקט מתמקד במקומות קדושים בתהליכי צמיחה ראשונית או תחייה מחודשת וממוקמים בשוליים המרחביים ו/או החברתיים במרחב ישראל/ פלסטין. מטרת המחקר הינה: לנתח באופן השוואתי תופעות דתיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות במקומות הנמצאים בתהליכי התפתחות ולבחון את השפעותיהם על החברה והתרבות. במרכז הפרויקט נבחנים מקומות קדושים בתהליך הצמיחה שלהם (בשלב הכריזמטי) ונשאלות שאלות לגבי הדרכים בהן אתרים אלו מעוצבים, מתעצבים ונכתבים מחדש אל תוך נופי התרבות הנוכחיים. תפיסה זו נשענת על ההנחה כי מקומות מצויים תמיד בתהליך של היווצרות ושינוי. ניתוח התופעות בשלבים דינמיים מאפשר לחשוף וללמוד את האופנים שבמסגרתם משמעויות, אמונות, וטקסים מקבלים ביטוי ממשי במרחב ובאמונה.

 

במסגרת הפרוייקט נחקרים אתרים שונים למשל: [[המסגד|המסגד החדש באבו גוש]], [[מסגד אל-לבבידי]] [[עכו|בעכו]], [[קבר רחל]], [[קבר מרים]], [[קבר רחל אשת רבי עקיבא]], [[מרים בוארדי|מזבח מרים בוארדי]] ב[[אעבלין]], [[מרים מזרחי|קבר מרים הכובסת]] (היא מרים מזרחי) ב[[ירושלים]] ועוד רבים אחרים. מחקר השוואתי זה מאפשר הבנה טובה יותר של היבטים של דתיות, [[לאומיות]], [[זהות]] ו[[אתניות]] בישראל.