הבדלים בין גרסאות בדף "סבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה"

קטגוריה
(קטגוריה)
 
העיתונאי והסופר הבריטי, ממוצא רוסי, [[אלכסנדר ורט]], שביקר ב[[דנציג]] אחר המלחמה, העיד:
{{ציטוט|תוכן=מחוץ לדנציג ראינו בית חרושת שבו נעשו נסיונותניסיונות לייצר סבון מגופות בני אדם, בניהולו של פרופסור גרמני ושמו ספנר. במקום ראינו מכלים מלאים ראשי אדם ואברים אחרים מושרים בנוזל, ודליים מלאים פתיתי חומר - סבון אנוש. מחזה זוועה! צעיר פולני מגורמן וקלוש-תגובה עבד במקום זה במעבדה. הוא נראה מבוהל ומפוחד מאד וסיפר כי למעשה לא עבר בית החרושת את שלבי הניסוי, אך הסבון שיוצר בו היה משובח, אם כי הדיף ריח רע. חומר כימי מיוחד שהוסף לתרכובת העניק לסבון ריח שקדים ודבר זה חיבב את המוצר על אמו. כן סיפר כי שמע מפי פרופסור ספנר כי הגרמנים אמרו להקים בית חרושת לסבון בכל מחנה ריכוז ולהעמיד את הייצור על בסיס תעשייתי.{{הערה|1=‏אלכסנדר ורט, '''רוסיה במלחמה 1941 - 1945''', הוצאת מערכות, 1968, כרך ב', עמ' 668‏}}|מרכאות=כן}}
ב[[משפטי נירנברג]] העיד זיגמונד מאזור, שהיה עוזר במעבדה ליד מחנה בשטוטהוף, 35 ק"מ מזרחית ל[[דנציג]], שבמעבדה בה עבד נעשו ניסויים בייצור סבון מגופות בני אדם. בעדותו אמר שמנהל המעבדה, פרופסור שפנר, נתן לו מתכון להכנת סבון שכלל שומן אדם, ושהוא הכין 25 קילוגרם סבון משומן שאסף מכ-40 גופות. הוא סיפר שבמקום ביקרו בכירים מהמשטר הנאצי, בהם אלברט פורסטר מנהיג המפלגה הנאצית ב[[דאנציג]] ו[[ברנהרד רוסט]] שר החינוך הנאצי. שני שבויים בריטיים שהקימו את המחנה העידו על ייצור הסבון ואמרו שמכונה לייצור סבון הוכנה בסביבות מרץ-אפריל 1944. בעקבות זאת קבעו שופטי נירנברג: {{ציטוטון|היו מקרים בהם נעשו נסיונות להשתמש בשומן מגופות הנרצחים בייצור מסחרי של סבון}}{{הערה|1=vol. 1, p. 252 ‏IMT, quoted in [http://www.nizkor.org/features/techniques-of-denial/soap-01.html Deceit & Misrepresentation, The Techniques of Holocaust Denial], Nizkor‏}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ניסויים רפואיים בבני אדם בתקופתבגרמניה השואההנאצית]]
[[קטגוריה:הכחשת השואה]]
 
משתמש אלמוני