פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס – הבדלי גרסאות

בשנת [[151 לפנה"ס]] שימש אמיליאניוס כ[[טריבון#טריבון צבאי|טריבון צבאי]] בקרב הכוחות הרומאיים שב[[ספרד]]. במסגרת תפקידו הוא נשלח לאפריקה על מנת לגייס [[פיל|פילי מלחמה]] למצביאו בספרד. הוא יצר קשר עם [[מאסיניסהמסיניסה]], המלך ה[[נומידיה|נומידי]] וחזה במלחמה שנערכה בינו לבין [[קרתגו]]. לאחר תבוסת הפונים הוא נתבקש על ידי הצדדים היריבים לשמש כמתווך, אולם ניסיונות הפיוס שלו נכשלו. עם פרוץ המלחמה בין רומא לקארתגולקרתגו שנה לאחר מכן, הוכיח אמיליאנוס את עצמו בשדה הקרב כמפקד החלטי ונועז, בניגוד מוחלט למפקדי הצבא שהפגינו חוסר יכולת, רשלנות והססנות.

בנוסך ליכולות כמפקד, הוכיח אמיליאנוס את עצמו גם כמדינאי מוכשר; הוא שכנע את [[חימילקוןחימילקו פאמאיס]] הקארתגיהקרתגי לבגוד בארצו ולעבור לצד הרומאי עם כוח של כ-2000 פרשים, הוא שימש כמוציא לפועל של צוואת מאסיניסהמסיניסה, שמת במהלך המלחמה וחילק את ממלכתו בין שלשת יורשיו וגייס לעזרת רומא את [[גולוסה]], בנו של מאסיניסהמסיניסה, ומפקד פרשים מוכשר.