|
|
|
==מקור החג==
מקור החג הוא כחלק לאומי שנקבע על ידי הקיסר הרקליון ,במאה ה-7 לספירה כאשר ניצח הקיסר את הפרסים והחזיר לירושלים את הצלב האמיתי ועל כן נקבע מועד החג כזכר לניצחונו .
מקור חגנוסף לתאריך החג תפארת הצלב הוא ביום חנוכת כנסיית התחייה (המוכרת יותר בשם "[[כנסיית הקבר]]") ב[[ירושלים]], ב-14 בספטמבר [[335]]. על פי המסורת הנוצרית, המלכה [[פלוויה יוליה הלנה]], (אמו של הקיסר [[קונסטנטינוס]] שהכיר בנצרות כדת לגיטימית ב[[אימפריה הרומית]]), מצאה את [[הצלב האמיתי]] של ישו. פועליה שחפרו במקום איתרו שלושה צלבים (האחד היה של ישו והשניים האחרים של הגנבים שנצלבו עמו). על פי אחד הסיפורים, עברה בשעת החפירה תהלוכת לוויה והמלכה ציוותה על אנשיה להניח את הצלבים אחד אחרי השני על גופת המת, הוא קם לתחייה וכך זיהו את הצלב האמיתי. הכנסייה שהוקמה במקום צליבתו של ישו ותחייתו מן המתים הינה סוכה בלב ירושלים לכל החוסה בצל הצלב ולכל המפנה את פניו לכבודו של המשיח הקם מבין המתים.
==משל החג==
|
