השקיה בטפטוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מחליף את הקובץ תמונה:Dripperwithdrop.gif בקובץ תמונה:Dripperwithdrop.png |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
ההבדל המשמעותי בין צינור עם נקבים לבין טפטפת נובע לא רק ממיעוט סתימות, אלא מחלוקת מים אחידה לאורך השלוחה (צינור הטפטפת) היתרונות מחלוקת המים האחידה רבים: חיסכון במים, מתן כמות מים נכונה לכלל הצמחים והחשוב מכולם - יצירת חלקה הומוגנית במועד הקטיף והשבחת איכות הפרי וגודלו - מה שתורם לתשואה גבוהה יותר ואי לכך מגדיל את כדאיות הגידול.
הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה הומצאו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי [[שמחה בלאס]] ובנו ישעיהו בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובמחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], כאשר מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הותקנה על ידם בשנת [[1959]]. בסוף שנת [[1964]] ייסדו, יחד עם [[קיבוץ]] [[חצרים]] את חברת [[נטפים]], אליה העבירו את כל הפעילות העסקית שלהם בתחום הטפטוף, לרבות אפשרות השימוש ב[[פטנט]]ים שלהם. חלק מהותי בפיתוח וקידום התחום
והפצתו בכל רחבי העולם מיוחס לפרופ' [[ דן גולדברג]] מהפקולטה לחקלאות ברחובות.
כיום מיוצרות מערכות ההשקיה בטפטוף על ידי חברות רבות בעולם, כאשר [[ישראל]] נוטלת חלק מרכזי בפיתוח ובייצור. ההמצאה גרמה ל[[מהפכה]] עולמית בשיטות ההשקיה וה[[דשן|דישון]] ב[[חקלאות]], והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.
| |||
