מדרש – הבדלי גרסאות

מקורו של המונח נובע מהמשמעות של "דרש" כ"חיפש".{{הערה|לדוגמה: {{ציטוטון|ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף.|[[ספר ויקרא]], פרק י', 16}}.}} ממונח זה נגזר בהמשך המונח "מדרש" כמתאר שיטה ללימוד המקרא, ובהמשך (ב[[תקופת בית שני]]) קיבל המונח משמעות חדשה בדמות לימוד וחינוך הקהל הרחב.{{הערה|וראו ערך: [[דרשנות]].}}‏‏{{הערה|1=‏[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12810 דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה], אתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]].‏}}

 

 

 

כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]]. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות ל[[תנאים|תנא]] [[רבי ישמעאל]], אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלוונטי לתקופתם.