מאוטהאוזן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה תגית: חזרות |
|||
שורה 83:
בסוף 1944 עבדו כ-11,000 מאסירי גוזן I וגוזן II במתקנים תת-קרקעיים. 6,500 אסירים נוספים עבדו בחפירות להרחבת הרשת התת-קרקעית של המנהרות והאולמות. ב-1945 הושלמה העבודה על מטוס Me 262, והגרמנים היו יכולים להרכיב 1,250 מטוסים בחודש. היה זה מפעל המטוסים השני בגודלו בגרמניה, אחרי מחנה הריכוז [[מיטלבאו-דורה]] שהיה גם הוא תת-קרקעי.
=== החודשים האחרונים
{| class=wikitable style="float:left;clear:left;width:480px;"
|-
שורה 125:
===נשים וילדים במאוטהאוזן-גוזן===
[[תמונה:MauthausenCrematorium.JPG|שמאל|ממוזער|200px|משרפות במאוטהאוזן (צולם ב-2006)]]
קומפלקס מחנה מאוטהאוזן-גוזן היה בעיקרו מחנה עבודה לגברים, אולם בספטמבר 1944 הוקם בו מחנה-נשים עם המשלוח הראשון של אסירות מאושוויץ. בהמשך הגיעו למאוטהאוזן עוד נשים וילדים ממחנות הריכוז וההשמדה: [[ראוונסבריק]], [[ברגן בלזן]], [[גרוס רוזן]] ו[[בוכנוואלד]]. עמם באו כמה נשים אשר שרתו כשומרות - ידוע על עשרים ששרתו במחנה מאוטהאוזן ושישים בקומפלקס המחנות. שומרות שירתו גם במחנות החוץ של מאוטהאוזן ב[[הירטנברג]], [[לנצינג]] (מחנה החוץ אשר היווה את מחנה הנשים העיקרי באוסטריה) ו[[סט. למברכט]]. המפקחת הראשית הראשונה במאוטהאוזן הייתה [[מרגרטה פריינברגר]] ולאחר-מכן [[יאנה ברניגאו]]. כמעט כל המפקחות אשר שרתו במאוטהאוזן גויסו בין ספטמבר 1944 לנובמבר 1944 מערים אוסטריות. בתחילת אפריל 1945 התווספו למעלה מ-2,500 אסירות ממחנות חוץ של נשים ב[[אמשטטן]], סט. למברכט, הירטנברג, וממחנה החוץ של [[פלוסנבורג]] ב[[פרייברג]].
[[תמונה:Ebensee concentration camp prisoners 1945.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אסירים ממחנה [[אבנזה]], אחד ממחנות החוץ של מאוטהאוזן-גוזן, לאחר שחרור ם על ידי
סטטיסטיקת האסירים הזמינה של מאוטהאוזן מאביב 1943 מראה 2,400 אסירים מתחת לגיל 20, אשר היוו 12.8 אחוז מהאוכלוסייה שמספרה היה 18,655 נפש. בסוף מרץ 1945 מספר האסירים הצעירים במאוטהאוזן זינק ל-15,048, אשר היוו 19.1 אחוז מאוכלוסיית האסירים שנאמדה ב-78,547 נפש. מספר הילדים-אסירים גדל פי 6.2 בעוד שמספר האסירים המבוגרים, במהלך אותה התקופה, גדל רק פי ארבעה. מספרים אלו משקפים את השימוש הגובר בצעירים פולנים, צ'כים, רוסים וילידי הבלקן, לעבודת כפייה עם המשך הלחימה בחזיתות השונות. נתונים סטטיסטיים, המציגים את הרכב האסירים הצעירים, זמן קצר לפני שחרורם, מצביעים על הקבוצות העיקריות של ילדים-אסירים: 5,809 אזרחים זרים, 5,055 אסירים פוליטיים, 3,654 יהודים ו-330 שבויי מלחמה רוסים. בנוסף היו 23 ילדים [[צוענים]], 20 ילדים שהשתייכו ל"אלמנטים אנטי חברתיים", שישה ספרדים ושלושה המשתייכים ל[[עדי יהוה]].
שורה 169 ⟵ 168:
{| class="wikitable" style="clear:left;" align="left"
|-
! מספרי המתים{{ש}} בגוזן I, II ו-III{{הערה|שם=table|1=לקוח מטבלה גדולה יותר שפורסמה ב: Stanisław Dobosiewicz, op.cit., p.421;המספרים אינם שלמים וכוללים רק את המספרים של גוזן I, II ו-III ללא המספרים של מחנות החוץ האחרים או המחנה הראשי במאוטהאוזן. הסיכום של סטניסלב דובוסייביץ' כולל קטגוריות שהוזנחו על ידי חלק מהמקורות, בהם כ-2,744 אסירים לשעבר שמתו מיד לאחר השחרור, הן במחנה והן בבתי
! width=50px| יוזף זְ'מי
! סטניסלב{{ש}} נוגאי
| |||