חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
הגהה |
||
שורה 4:
החוק קובע תחולה פלילית רטרואקטיבית על פשעים שבוצעו בתקופת השואה, וכולל עבירות ייחודיות לפשעי ה[[נאצים]] ועוזריהם, ובהן [[פשעים נגד האנושות]]; מסירת בני אדם לידי הנאצים; [[סחיטה (עבירה)|סחיטה]] מאדם מוסתר ומבוקש על ידי הנאצים, או מן האדם המסתיר אותו; חברות ב"ארגון עוין" (כלומר בארגונים נאציים וארגונים [[משתף פעולה|משתפי פעולה]]).
החוק מאפשר העמדתו לדין של אדם שהיה מעורב בפשעי ה[[נאציזם]] בפני [[בית משפט]] ישראלי על העבירות שביצע, למרות שהעבירות בוצעו שלא על אדמת [[מדינת ישראל]] וגם לא בוצעו כלפי אזרחי ישראל. המורשע בעבירות אלו (שאינן כוללות רק [[רצח]], אלא גם עבירות פליליות אחרות כמו [[אינוס]] או [[גניבה]]), דינו "אותו עונש שהיה צפוי לו אילו עשה את המעשה בשטח ישראל"{{מקור}}.
החוק מתייחס גם לשחרור מן ה[[אחריות פלילית|אחריות הפלילית]] או להפחתה ממנה, כאשר העבירות נעשו על מנת להימנע מסכנת מוות או למנוע מצב חמור יותר. על עבירות לפי חוק זה לא חלה [[התיישנות]].
בקביעת החוק, באה לידי ביטוי ההכרה במדינת ישראל כמיצגת העם היהודי.
== העמדות לדין ופסקי דין ==
[[קובץ:Eichman Trial1961.jpg|250px|ממוזער|שמאל|200px|משפט אייכמן. [[גדעון האוזנר]] עומד, לשמאלו [[רוברט סרווציוס]]. אייכמן יושב בתא הזכוכית]]
ברקע לחוק, בין היתר, לחץ שהפעילו [[ניצולי השואה]] לבוא בדין עם פעילותם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים ולאחר השואה עלו לישראל (למשל, אלה ששירתו כ[[קאפו]], או אחראי בלוק ב[[מחנה ריכוז]] והתאכזרו לכפופים להם). מספר משתפי פעולה יהודים כאלה הועמדו לדין (ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה את מספרם בארבעים), עם פסקי דין שנעו בין [[זיכוי (משפט פלילי)|זיכוי]] לבין [[עונש מוות]]{{הערה|1=[[חנה יבלונקה]], "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], 82, תשנ"ז, עמ' 135-152}}. ▼
במקרה אחד, זה של יחזקאל אניגסטר, שהיה אחראי על אסירים בשני מחנות-משנה של מחנה [[גרוס-רוזן]] נגזר עונש מוות, אך זה הומתק, ואניגסטר מת לאחר זמן קצר. המשפטים סוקרו בצורה מצומצמת בעיתונות באותה תקופה, ומרבית המשתתפים בדיונים היו ניצולי השואה. ▼
▲ברקע לחוק, בין היתר, לחץ שהפעילו [[ניצולי השואה]] לבוא בדין עם פעילותם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים, ולאחר השואה עלו לישראל (למשל, אלה ששירתו את הנאצים כ[[קאפו]], או אחראי בלוק ב[[מחנה ריכוז]] והתאכזרו לכפופים להם). מספר משתפי פעולה יהודים כאלה הועמדו לדין (ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה את מספרם בארבעים), עם פסקי דין שנעו בין [[זיכוי (משפט פלילי)|זיכוי]] לבין [[עונש מוות]]{{הערה|1=[[חנה יבלונקה]], "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], 82, תשנ"ז, עמ' 135-152}}.
▲במקרה אחד, זה של [[יחזקאל אניגסטר]], שהיה אחראי על אסירים בשני מחנות-משנה של מחנה [[גרוס-רוזן]] נגזר עונש מוות, אך זה הומתק, ואניגסטר מת לאחר זמן קצר. המשפטים סוקרו בצורה מצומצמת בעיתונות באותה תקופה, ומרבית המשתתפים בדיונים היו ניצולי השואה.
ב-[[1961]] [[משפט אייכמן|הועמד לדין, הורשע והוצא להורג]] [[אדולף אייכמן]] מתוקף חוק זה. ב-[[1988]] הורשע [[איוון דמיאניוק]] ונידון למוות על פי חוק זה, אך ב[[ערעור]] בפני [[בית המשפט העליון]] ההרשעה בוטלה [[זיכוי מחמת הספק|מחמת הספק]].
== לקריאה נוספת ==
* [[יחיעם ויץ]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.5.pdf החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ויחסה של החברה הישראלית בשנות החמישים לשואה ולניצוליה], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 82, תשנ"ז, עמ' 153-164.
* [[חנה יבלונקה]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.12.pdf החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 82, תשנ"ז, עמ' 135-152.
== קישורים חיצוניים ==
| |||