קאריי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: , תיקון קישור לפירושונים
שורה 58:
בשנת [[1264]] משפחת האצולה קארוי, ענף של שבט קפלון, קבעה בקאריי את מגוריה. המרכז הישן של היישוב השתרע בין טירת קארוי ובין הכנסייה הקתולית של היום.
 
המסמך ההיסטורי הראשון שמזכיר את שם העיר הוא מ-[[20 במרץ]] [[1320]] ובו מצוין היישוב בשם וילה קארול (Villa Karul). בשנת [[1346]] ניתן היתר לקיום יריד שבועי בכל שבת. בשנת [[1387]] החליט מלך הונגריה, זיגמונד לבית לוקסמבורג, למנות לעיר מנהיג אישפאן{{דרושה הבהרה}} והרשה לנהל בה גם בית משפט לעבירות חמורות שדינם מוות. בשנת [[1398]] כלל היישוב בסך הכל שלוש סימטאות עם בתים כפריים עשויים [[בוץ|טיט]] ומכוסים [[קנה]], ומסביב לה השתרעה אחוזת משפחת האצילים קארוי.
 
בתחילת [[המאה ה-15]] תחת הנהגתו של שימון קארוי התחיל היישוב להתפתח. בשנת [[1418]] הורה המלך שצמיתים שנקלטו בעיירה לא יוחזרו לבעליהם. ב[[1482]] התקיימו בעיר שני ירידים ארציים. באותה שנה החל הרוזן לסלו לאנץ קארוי לבנות את טירתו. בשנת [[1526]] השתתפו לוחמי (ה"בנדריום") הרוזנים קארוי ב[[קרב מוהאץ']].
 
בשלהי המאה ה-18 העיירה כללה כמה שכונות: רובע בעלי המלאכה, רובע ה[[שוואבים]], רובע ה[[היידוק]]ים, רובע הרחוב הגדול, רובע העיר החדשה, רובע ה[[יהודים]], ורובע ה[[צוענים]]. בראשות כל רובע עמדו [[שופט]], [[נוטריון]] ופקיד, למעט מנהיג רובע הצוענים שנקרא [[וויבוד]]. בעיירה גרו גם כמה משפחות של אצילים קטנים - צ'יסאר, פקטה, יאסטראבסקי, איריני, לובי, מדץ, ספלונצאי ושוהאני. רוב התושבים היו [[צמית]]ים או איכרים ממעמדים שונים, אך חיו בה גם סוחרים ובעלי מלאכה. בשנת [[1784]] פעלו בקאריי 370 בעלי מלאכה שעסקו ב-54 מלאכות והיו מאוגדים ב[[גילדה|גילדות]].