האופרה הישראלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 1:
'''האופרה הישראלית''' הייתה בית ה[[אופרה]] היחיד שפעל בישראל משלהי
== האופרה הארצישראלית בתקופת המנדט ==
{{ערך מורחב|האופרה הארצישראלית}}
[[
[[
ב-1917, עם היוודע דבר [[הצהרת בלפור]], החליט המוזיקאי היהודי-רוסי [[מרדכי גולינקין]], מנצח בבית האופרה ב[[סנקט פטרבורג]], להגשים חלום - הקמת [[בית אופרה]] עברי. הוא אסף כספים ב[[קונצרט]] מיוחד שאירגן, שבו הושרה [[התקווה]] בעברית. ב-1923 עלה לארץ.
האופרה בניהולו נוסדה ב[[תל אביב]], למרות כוונתו המקורית
במשך 4 שנים עמד גולינקין בראש האופרה, ובשנים אלו העלה לא פחות מ-17 הפקות, כשבין הבולטות שבהן: [[פאוסט]], [[שמשון ודלילה (אופרה)|שמשון ודלילה]], [[אאידה]] ו[[ההוגנוטים (אופרה)|ההוגנוטים]], וזאת על רקע קשיי תקציב שהלכו והעמיקו, עד שב-1927 אזלו המקורות הכספיים. באותה שנה נסע גולינקין למסע גיוס כספים ב[[ארצות הברית]], אך משחזר ארצה, לא הצליחה האופרה שלו לחזור לימיה כקדם, עד לסגירתה הסופית ב-1940.
שורה 23:
לצורך השגת ציוד בסיסי כתלבושות, איפור וכיוצא בזה יצאה דה-פיליפ לארצות הברית ורכשה את הדרוש מכספה (הוצאה בסדר גודל של כמה אלפי דולרים). ה[[תפאורה|תפאורות]] נרכשו מהאופרה העממית.
תוכניתה המקורית של דה פיליפ הייתה לגייס את [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הפילהרמונית]] כתזמורת האופרה. אולם, תוכנית מיוחדת לשילוב האופרה והתזמורת שהגה מזכיר התזמורת, [[שלמה לברטוב]], לא הייתה ישימה בגלל התקציב הרב של כ-80,000 לירות שנדרש חוג ידידי האופרה לגייס לשם כך. גורמים נוספים מנעו את שיתוף הפעולה בין האופרה לתזמורת: בין הנהלת התזמורת לבין המנצח [[מרדכי גולינקין|גולינקין]], שבחרה דה פיליפ כיועץ מוזיקלי, לא שררו יחסים תקינים וכן חששו ראשי התזמורת שהאופרה תנגוס בקהל היעד הפוטנציאלי שלה. בעיה נוספת הייתה מיקום התזמורת - באולם הבימה מוקמה התזמורת מתחת לבמה (דות) וראשי הפילהרמונית חשו שמיקום זה מפחית מחשיבות התזמורת ביחס לשחקנים בעיני הקהל. המשא ומתן בין דה-פיליפ לתזמורת נמשך כמעט עד הופעת הבכורה ולבסוף סירבה הפילהרמונית לנגן בהצגות האופרה. אבן-זהר הצליח לגייס את "התזמורת הסימפונית העממית" של [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]], שהוקמה זמן קצר לפני כן, ובניצוחו של גולינקין החלו החזרות.
ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] הקימו דה פיליפ ואבן-זהר את האופרה הלאומית הישראלית.{{הערה|1=בתחילה היא נקראה "הארצישראלית"}}
=== השנים הראשונות עד 1954 ===
שורה 31:
כיוון שלאופרה לא היה מבנה משלה ערכו השחקנים את החזרות הראשונות ב"בית ברנר". לאחר זמן קצר נלקח הבניין לצרכים ביטחוניים והחזרות נערכו ב"[[אולם נחמני|בית הפועל]]". את תפקיד מנצח המקהלה ייעדה דה פיליפ למנצח הצעיר [[גארי ברתיני]], אולם כיוון שהצדדים לא הגיעו להסכמה נבחר לתפקיד מנצח המקהלה [[שלמה קפלן]].
הצגת הבכורה נערכה ב-[[15 באפריל]] [[1948]] בבית הבימה. על ההצגה ניצח
מהקמתה ועד תחילת שנות ה-60 הועלו כל האופרות בשפה העברית. לרובן כתב [[אהרן אשמן]] את הלברית העברית. בשנות ה-60 שינתה דה פיליפ את גישתה וסברה שהקהל מסוגל להבין אופרה על הצד הטוב ביותר כאשר זו מוצגת בשפת המקור בו נכתבה.
שורה 37:
החל מן ההצגה השנייה של האופרה, "[[הספר מסביליה]]", נטלה דה פיליפ על עצמה את מלאכת הבימוי.
במלאת שנה לפתיחת האופרה, ב-29 בנובמבר 1948, שודרה לראשונה הצגה ב[[קול ישראל]] – "הספר מסביליה". לדה פיליפ היה חשוב להציג ב[[ירושלים]], כדי להעלות את המוראל לתושבי העיר. לאחר שבועות רבים של דיונים עם הרשויות הותר לאופרה להציג בעיר. כל הלהקה עלתה ירושלימה ב-[[22 בדצמבר]] אותה שנה ו"הספר מסביליה" הוצגה באולם [[קולנוע אדיסון]]. לפני תחילת ההצגה הצהירה דה פיליפ בפני הקהל: "אינכם בודדים. בתל אביב לא שכחו אתכם." מחוסר מקומות לינה בעיר נאלצה כל הלהקה לצאת לכיוון תל אביב עם תום ההצגה.
בעת הקמתה לא היה לאופרה מבנה משלה, על פי סיכום עם תיאטרון "[[הבימה]]" הופיעה האופרה רק בימי ג' בערב באולמה של זו. גם מחסן התלבושות של האופרה שכן בבית הבימה. בשאר הימים נערכו חזרות והופעות בערים אחרות בארץ, בעיקר בירושלים ובחיפה.
בשל גרעון כספי וסכסוך ממושך עם הבימה על השימוש באולם וגובה דמי השכירות הפסיקה האופרה את הופעותיה בתחילת מאי [[1954]].{{הערה|1={{דבר||שמואל יוסף עגנון|1954/05/05|00410}}}} בעקבות הגרעון, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ארוכה.
שורה 53:
במאי [[1958]] החלה האופרה בהופעותיה במשכן הקבע החדש שלה. הצגת הבכורה של האופרה "[[פאוסט (אופרה)|פאוסט]]" (של [[שארל גונו]]) הועלתה במעמד נשיא המדינה [[יצחק בן-צבי]].{{הערה|{{דבר||האופרה הישראלית פותחת שעריה במוצאי חג שבועות|1958/05/23|01113}}}} באוגוסט אותה שנה העלתה האופרה את הצגת הבכורה של האופרה העברית "אלכסנדרה" שכתב [[מנחם אבידום]] ל[[לברית]] של [[אהרן אשמן]].
בתחילת שנות השישים אירחה האופרה זמרים בינלאומיים בתחילת דרכם. אחד מהם, ה[[טנור]] [[פלאסידו דומינגו]], הגיע לתל אביב ב-[[1962]], והופיע בעיר כשלוש שנים. הוא הופיע ב-12 תפקידים שונים, ובין היתר בתפקיד [[שמשון]] הגיבור באופרה [[שמשון ודלילה (אופרה)|שמשון ודלילה]]. מסופר כי התגלע סכסוך כספי בין דומינגו להנהלת האופרה.{{הערה|1= לפי מקור [http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=4067098 זה]
למרות הדומיננטיות של דה פיליפ, הייתה האופרה הישראלית שרויה במשך שנים בגירעונות כספיים על רקע היעדר תקציב ממלכתי ראוי, ולא עלה בידה להגיע למעמד בינלאומי מקביל לזה של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. נמתחה גם ביקורת על איכות ההפקות שהעלתה.
| |||