מאיר עוזיאל – הבדלי גרסאות

בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ [[נצר סרני]]. כשהשתחרר מצה"ל עסק בגרפיקה ופתח סטודיו לאמנות תפקודית בתל אביב. בגיל 27 מונה לעורך גרפי ומאייר בעיתון [[מעריב]]. ב-1974 החל לכתוב את המדור הסאטירי-אישי "שיפודים" ב"מעריב". ב1978ב-1978 מונה לעורך מוסף חדש במעריב: "קריאת ביניים".

כאמור, בין יתר מפעליו העיתונאיים היה מאיר עוזיאל העורך הראשון של המוסף "קריאת ביניים", מוסף לאנשים צעירים, שהופיע בימי שני ב"מעריב" בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות השמונים (הגליוןהגיליון הראשון הופיע ביום שני 26 ליוניביוני 1987). זה היה מוסף בעל שפה צעירה ונושאים צעירים אשר גם נתן במה ליוצרים ולכותבים צעירים ישראליים בולטים בגיל 20-35.

הרומנים מיוחדים בסיגנוןבסגנון שמאיר עוזיאל מגדיר כ"עבר אמיתי-דמיוני" והם: '' "''עובדות על תשוקה מסוימת" (מודן), "מקום קטן עם דבי" (מודן)  ו"איש הישר בעיניו" ("טוטם). כמו כן כתב מאיר עוזיאל רומן ביוגרפי\ספרותי בשם "הראשון לארץ ציון" (עם עובד ויד בן צבי) על אודות סבו, הרב הראשי הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל. בשנת 2000 זכה ספר זה ב[[פרס זאב]] לספרות ילדים ונוער.

בשנות השבעים הנחה עוזיאל את תוכנית הטלוויזיה לתרבות ואמנות "שמונה וחצי", והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה "תשע בריבוע" ו"שחק אותה". כמו כן השתתף בתוכניות סאטירה ברדיו, ובהן "לצון נופל על לצון" ו"יתוש בראש". עוזיאל יצר מספר תוכניות טלוויזיה דרמטיות והיסטוריות גדולות, בהן "חידון המחתרות", "החידון הבינלאומי בנושא הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה", ועוד. בין היתר הגה, יצר וכתב את הסידרההסדרה בת תשעת הפרקים "היינו שם איתם", על התנגדות היהודים לנאצים (הינחה: [[ירון לונדון]]).

בשנים 1986-1989 מאיר עוזיאל נשלח לרומא ע"יעל ידי המוסדות הלאומיים לכהן כמנהל [[הסוכנות היהודית]] ב[[איטליה]]. בתפקיד זה הוא סייע לעלייה של יהודי ברית המועצות. בשנים  1994-1996 נשלח לתקופה נוספת, וכיהן כמנהל [[קרן היסוד]] באיטליה.