משטר צ'יף – הבדלי גרסאות

'''משטר צ'יף''' או '''צ'יפדום''', [[משטר]] אזורי ובו שתי קבוצות מקומיות או יותר, הנתונות לשלטון הצ'יף העומד בראש היררכיה מדורגת של אנשים. לרשותו של הצ'יף העליון, הנחשב לאיש רם מעלה, שליחים לובשי מדים, פקיד היודע קרוא וכתוב, נשים רבות, חפצי נוי וגלימות רקומות. משרתו של הצ'יף עוברת בירושה, כאשר המכהן בה מוריש את המשרה לבנו או לבן אחותו.

הצ'יף מרכז בידיו סמכויות המאפשרות לו לאחד את כל נתיניו בכל נושא ובכל עת. הצ'יף חולש גם על פעילותם הכלכלית של נתיניו, כך שמשטרי הצ'יף משמשים לרוב כמכשיר הקצאה מחדש. משטר כלכלי זה נקרא '''חלוקה מחדש'''., במסגרתו הצ'יפים נהנים משליטה על עודפי סחורות ולעיתים אפילו שליטה בכוח העבודה של קהילותיהם. כך לדוגמא, הם יכולים לדרוש מהחקלאיםמ[[חקלאות|חקלאים]] מכסות אורז ולחלקן לקהילה כולה. ובאורחבאורח דומה הם עשויים גם לגייס עובדים להקמת [[ארמון|ארמונות]] ומקדשיםו[[מקדש|מקדשים]]. עודפיםעודפי יצור אלה, שנצברו במהלך הזמן, משמשים כקופות של משאבים, מתורגמיםומתורגמים לעוצמה פוליטית אשר מאפשריםהמאפשרת גיוס של תומכים רבים לצ'יף העליון. במידה וכמות המשאבים הנצברים הייתה גדולה מספיק, יכול הצ'יף העליון לספק את צורכיהם של כל תומכיו דרך קבע, ולשמור כי יפעלו למענו וידכאו את כל ההתנגדות לו ואף יסייעו בכפיית רצונו. הצ'יף עשוי לצבור נכסים אישיים רבים - שטחי קרקע, עדרי בקר ואוצרות של חפצי מותרות - כאמצעי לביסוס שלטונו, ובמותו להעבירם ליורשיו. המשפחות המדורגות בראש הסולם החברתי עשויות גם הן לנהוג כמו הצ'יף ולהשתמש בנכסיהן כראיה לעמדתם הבכירה.

משטרי הצ'יפים ברחבי העולם היו, לרוב, רעועים, וזאת מכיוון שהצ'יפים הנמוכים ניסו לכבוש את מקומם של הצ'יפים הגבוהים מהם. כך למשל, בבאיי [[הוואי]] הטרום קולוניאלית, המלחמות שימשו דרך מקובלת להשיג שטחים ולשמירת השלטון. צ'יפים גדולים יצאו למסעות כיבושים במאמץ להפוך לצ'יף העליון של האיים. כאשר צ'יף אחד כבש את שטחו של משנהו, המנוצח ואנשיו היו מאבדים כל רכושם ולעיתים קרובות גם מקפחים את חייהם. הצ'יף החדש, המנצח, התחיל במינוי של תומכיו לתפקידים פוליטיים בכירים. עובדה זו שיבשה כמעט לחלוטין את רציפותם של המנגנונים המנהליים והדתיים באזור.