הבדלים בין גרסאות בדף "חמיר"

נוספו 42 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
בירתה של ממלכת חמיר הייתה העיר [[זפאר]] (ט'פאר, Zafar), הממוקמת כ-130 ק"מ מדרום-מזרח לעיר צנעא. מחקר ארכיאולוגי שהתקיים באתר העיר בין השנים [[1998]] - [[2010]] חשף שגודלה היה 120 דונם ושהיא הכילה, לפי מחקרים מודרניים, 25,000 תושבים. בזפאר התגלו גם ממצאים מרשימים של התרבות החומרית של חמיר: 400 מתחמי חומה, קברים, מזרקות ובניינים. החוקרים מצאו בשרידי העיר גם כ-200 כתובות וכ-900 תבליטים. חמיר הייתה לדעת החוקרים הגרמנים המעצמה הקדם-אסלאמית האחרונה בחצי האי ערב ששלטה על כולו (פוליטית וצבאית) בשיאה בין המאה השלישית עד המאה החמישית לספירה.{{הערה|1=[http://www.heritagedaily.com/2014/01/excavations-of-ancient-ruins-of-zafar/101013 Excavations of Ancient Ruins of Zafar]}}
 
המלך האחרון של חמיר [[יוסף ד'ו נואס]] אימץ את היהדות בעקבות השפעה של רבני [[טבריה]]{{הערה|שם=דרושה הבהרה|דרושה הבהרה}}. הוא החל ברדיפת ה[[נוצרי]]ם בממלכה. הטבח הידוע ביותר היה בנוצרים שישבו בעיר נג'ראן ‏‏{{הערה|1=‏שוכנת במערבה של ערב הסעודית המודרנית.}} בשנת [[523]] לערך. הטבח מתואר ב[[קוראן]]. טבח נוסף התקיים גם בעיר סאפאר נגד חמירים ואתיופים נוצרים. בעקבות רדיפת הנוצרים עודד הקיסר הביזנטי [[יוסטיניאנוס הראשון]] את מלך אקסום [[כלב, מלך אקסום|כלב]] לצאת לפעולה משותפת נגד חמיר. עשרות אוניות של הצי הביזנטי נשלחו לחופי אריתריאה להוביל חיילים אתיופיםחבשים מ[[ממלכת אקסום]] (צאצאי השבט התימני [[סבא]]) לתימן. כוחות אקסום וביזנטיון הצליחההצליחו להביס את צבא חמיר בעזרת שבטים חימיירים נוצרים מקומיים, והרגו את מלך חמיר יוסף ד'ו נואס.
 
ממלכת אקסום ניסתה לספח אליה את חימיר אולם רק השבטים החימירים הנוצרים שיתפו איתה פעולה, אך שאר השבטים החימירים היו איתם במצב מלחמה. ממלכת אקסום מינתה נציב לאזור בשם אריאת, שמאוחר יותר הודח, ובמקומו מונה נציב חדש בשם [[אברהא]], שהיה קצין בצבא האתיופי ושימש בתפקיד עד שנת [[570]]. אברהא יזם גם פעולות צבאיות מצפון לחמיר לאזור [[חג'אז]], שם נלחם נגד [[שבט קורייש]]. על פי המסורת הערבית, אברהא הגיע בכיבושיו עד לעיר [[מכה]], אך לא הצליח להרוס את ה[[כעבה]]. המסורת האסלאמית קוראת למערכה זו בשם "חַרב אל-פיל" או "מלחמת הפילים", (ראו גם:[[סורת אל-פיל]]), משום שבלחימה זו הצבא האתיופי של אברהא השתמש בפילים ללחימה. לאחר מלחמת הפילים הצליחו תושבי חמיר סוף סוף במלחמתם כנגד השלטון האתיופי, כשנעזרו ב{{ה|אימפריה הסאסאנית}}. המורדים מינו לעצמם מלך, והמרד החל להתפשט ברחבי חמיר. בשנת 570 פנו החימירים לעזרת האימפריה הסאסאנית שיעזרו להם לגרש את הנוצרים, החימירים הביסו את הנוצרים האתיופים ומאז התדרדרה ממלכת אקסום. בתמורה לעזרת הפרסים הסאסאנים, היוו החימריים כוח תומך להם בדרום חצי האי ערב עד לשנת 638 ולאחריו בה קיבלו עליהם החימירים את דת האסלאם.{{הערה|שם=|[http://rafiben.files.wordpress.com/2012/09/d793d7a8d79a-d794d791d7a9d79ed799d79d-d791d7a2d795d79cd79d-d794d7a2d7aad799d7a7-d7a4d7a8d798-d79cd7a8d795d79ed7901.pdf גאות ושפל בדרך הבשמים של העולם העתיק, דצמבר 2003]}}
משתמש אלמוני