נעמי פיינברון-דותן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: , הגהה |
מ זוטות |
||
שורה 4:
|תאריך לידה=[[1900]]
|תאריך פטירה=[[8 במרץ]] [[1995]]
|תמונה=[[File:נעמי פיינברון-דותן במעבדתה.JPG]]
| |תרומות עיקריות=חקר צמחים ב[[ישראל]]
|ארצות מגורים=[[רוסיה]], [[רומניה]], [[ישראל]]
שורה 14:
'''נעמי פיינברון-דותן''' ([[1900]] – [[8 במרץ]] [[1995]]) הייתה [[פרופסור]] ל[[בוטניקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] וכלת [[פרס ישראל]] לשנת [[ה'תשנ"א]] (1991).
נעמי פיינברון נולדה ב[[מוסקבה]] ובעקבות [[היסטוריה של ברית המועצות#נפילת הצאר ועליית הקומוניזם|מהפכת 1917]] עזבה את [[ברית המועצות]] והיגרה ל[[רומניה]]. היא למדה [[בוטניקה]] ב[[אוניברסיטת קלוז']], ובתום לימודיה, בשנת [[1924]], עלתה ל[[ארץ ישראל]] ולימדה ב[[תל עדשים]]. בשנת [[1926]] הייתה פיינברון בין ראשוני המחלקה לבוטניקה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], לצד [[אוטו ורבורג]], [[אלכסנדר איג]] ו[[מיכאל זהרי]]. באותם ימים, המחלקה הייתה מצורפת לתחנת המחקר החקלאית של [[ההסתדרות הציונית]] ושכנה ב[[תל אביב]], בחצר [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]. ב-[[1928]] עברה המחלקה ל[[הר הצופים]] ופיינברון העתיקה את מגוריה ל[[ירושלים]].
משלחות המחקר בהן השתתפה היו הראשונות לחקור את ה[[צמחייה]] ברחבי [[המזרח התיכון]] (ארץ ישראל, [[ירדן]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[מצרים]] ו[[עיראק]]). משלחות אלו הניחו את היסוד למחקר ה[[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]] של ארץ ישראל ושל המזרח התיכון. יחד עם איג וזהרי הייתה שותפה לפרסום מגדיר הצמחים הראשון
נעמי פיינברון-דותן לימדה במשך 40 שנה בוטניקה
▲משלחות המחקר בהן השתתפה היו הראשונות לחקור את ה[[צמחייה]] ברחבי [[המזרח התיכון]] (ארץ ישראל, [[ירדן]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[מצרים]] ו[[עיראק]]). משלחות אלו הניחו את היסוד למחקר ה[[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]] של ארץ ישראל ושל המזרח התיכון. יחד עם איג וזהרי הייתה שותפה לפרסום מגדיר הצמחים הראשון בארץ ולקביעת שמם ה[[עברית|עברי]] של רבים מצמחי ארץ ישראל. החיבור המדעי הראשון שלה עסק ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[זמזומית]]. אחר כך המשיכה לחקור את בני משפחת ה[[שושניים]] הגדלים במזרח התיכון. למאמריה הרבים תרומה למחקר ה[[ציטולוגיה|ציטולוגי]] של צמחי ארץ ישראל.
▲נעמי פיינברון-דותן לימדה במשך 40 שנה בוטניקה וציטולוגיה באוניברסיטה העברית והעמידה אחריה דורות של חוקרים. היא פרשה ממחקר בשנת [[1968]] והמשיכה לפרסם את ממצאיה ולעדכן מהדורות קודמות. לאחר פרישתה עסקה, בין השאר, בכתיבת הכרך השלישי והכרך הרביעי של "[[Flora Palaestina]]" (פורסמו בשנים [[1978]], [[1986]]). יחד עם [[אבינעם דנין]] חיברה נעמי פיינברון-דותן ב-[[1991]] את "[[המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל]]" שמשמש בוטנאים וחובבי טבע רבים גם כיום.
בשנת [[1991]] הוענק לפיינברון-דותן [[פרס ישראל]] בתחום [[ידע ארץ ישראל]]. כמו כן, נקראים על שמה מספר צמחים: [[קדד]] פיינברון (בעבר ''Astragalus feinbruniae'', כיום ''Astragalus aleppicus'') {{כ}}(1950), [[זמזומית]] פיינברון (''Bellevalia feinbruniae'') {{כ}}(1970) הגדלה ב[[אפגניסטן]] ו[[סתוונית]] הפסיפס (''Colchicum feinbruniae'') {{כ}}(1992).
| |||