|
|מפקדים=
}}
[[תמונהקובץ:Yakal1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שער כניסה למפקדת יק"ל ב[[מרג' עיון]].]]
'''יחידת הקישור ללבנון''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''יק"ל''') היה שמה הרשמי של עוצבת לבנון (לפי חלוקת העוצבות המרחביות) ותפקידיה היו שמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון וכן עבודה מול [[צבא דרום לבנון]] (צד"ל). היחידה פורקה לאחר [[רצועת הביטחון#הנסיגה מרצועת הביטחון|נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון]] במאי [[2000]].
==תחומי האחריות של היחידה==
היחידה הייתה אחראית גם על הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס אימונים חטיבתי של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר עג'ר.
בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד וכו'. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון , למידת נימוסים ותרבות ערבית , קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.
תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול '''אזור דרום לבנון''' (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת [[אגף המודיעין]] של צה"ל. לאחר [[מלחמת לבנון]] הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה ל[[פיקוד הצפון]]. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף.
==החטיבה המערבית==
החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגיזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חנין, רמיש, מרון א ראס, ירון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צהל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צהל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הניקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הניקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עאקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"מם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"מם [[איציק רחימוב]] שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.
מפקדי החטיבה: [[מופיד עאמר]] (1987-1989), [[יצחק רחימוב]] (1989-1990), [[נביה מרעי]], [[מוניב באדר]], [[רפיק סעיד]], [[מרדכי שפס|מוטי שפס]], [[טל רז (קצין)|טל רז]] (1995-1997), [[נועם בן צבי]]{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|המח"ט האחרון של בינת ג'בייל: לא יצאנו מלבנון, ברחנו|1.1202895|21 במאי 2010}}.}}.
==החטיבה המזרחית-חטמ"ז==
החטיבה המזרחית שייכת ליחידת קישור לבנון. החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא . שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים). מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון. מפקד החטיבה בזמן הנסיגה היה אל"מם [[איילאיל אייזנברגאיזנברג]]. בין מפקדי החטיבה בעבר היו האלוף [[יאיר גולן]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 185.}} שאף נפצע בשנת [[1997]], במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי ה[[חזבאללה]], אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב כנגד המחבלים{{הערה|1='''מפקד הגזרה המזרחית של צה"ל בלבנון נפצע בהיתקלות עם חוליית חזבאללה''', [[הארץ]], {{כ}} 28/11/1997, "פצצות המרגמה נחתו במוצב ובשטח, ואחת מהן נחתה בסמוך לאל"מם יאיר - אשר נפגע מרסיסים ברגל ובחזה. למרות הפציעה, שהוגדרה תחילה כקלה ואחר כך החמירה לבינונית, המשיך אל"מם יאיר לתת פקודות ולנהל את הקרב מול החזבאללה. תוך כדי חילופי האש הכבדים, שכללו ירי ארטילרי של צה"ל והפצצה של מטוסי חיל האוויר על עמדות החזבאללה באזור סוג'וד, טופל הקצין בידי רופא וחובש. רק לאחר שהאש פסקה נחת במקום מסוק של צה"ל, אשר העביר את אל"מם יאיר לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה".}}, האלוף [[אביב כוכבי]]{{הערה|1=חן קוטס-בר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/924/733.html דרך כוכבו], [[nrg]], {{כ}} 24.04.2005, "ארז ואני נשארנו שבת יחד. היינו צריכים להיכנס ללבנון בבוקר יום ראשון. אני כבר הייתי לבוש עם הווסט, בדרך לצאת עם הנשק, כשהטלפון צלצל. ארז היה על הקו. הוא אמר: 'אביב, שמע, יש התרעה באזור ריחן. החושים שלי אומרים שזה לא טוב. עזוב. אני אסע לבד'. אני מספר את זה כי מי שהיה מוביל את כל השיירות של ארז הייתי אני. וזהו. לא נסעתי, ובאותו יום הוא נהרג. בכלל, כל תקופת השהייה בלבנון הייתה מעצבת מאוד. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה פיקדתי באופן רציף על פני כמעט שנתיים במרחב לחימה מאוד אינטנסיבי והתמודדתי עם כל הדילמות שיש במצבי לחימה בכלל, ובלחימה בטרור וגרילה במרחבים אורבניים בפרט".}} ותא"ל [[ארז גרשטיין]]{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''[[מלחמה ללא אות]]''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 221, "אומץ לבו ונוכחותו האישית בקו הראשון סחפו את הלוחמים שפעלו תחת פיקודו. באחת הפעולות, כאשר יצא עם כוח לסיור רגלי בג'בל א- רפיע, נתקל הכוח שבפיקודו בשני מחבלים. [[ארז גרשטיין|ארז]], שהיה ידוע ביכולת קליעה יוצאת דופן, נהג לשאת נשק בעל טלסקופ, ולכן הצליח לפגוע במחבלים במכת האש הראשונה. שנים רבות לאחר אותה היתקלות הייתי נוכח בוויכוח ער בין לוחמים על טווח הפגיעה הדמיוני באותו אירוע".}}.
== מפקדי היחידה ==
מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים:
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|
