עם ילידי – הבדלי גרסאות

לקראת סוף [[המאה ה-20]] המונח קיבל משמעות [[פוליטיקה|פוליטית]], כשהחל לשמש להתייחסות לקהילות אתניות שלהן קשרים [[היסטוריה|היסטוריים]] לקבוצות שהתקיימו בטריטוריה זו או אחרת טרם עברה [[קולוניזציה]] או היווצרות [[מדינת לאום]], ואשר משמרות מידה ניכרת של הבחנה [[תרבות]]ית ופוליטית מהמסגרת התרבותית/פוליטית ה'מרכזית' של המדינה שבתחומי גבולותיה הקבוצה הילידית נמצאת. במובנו הפוליטי של המונח "עם ילידי", קבוצות אלו נתפסות כפגיעות במיוחד לניצול ודיכוי בידי מדינות-הלאום, ובעקבות כך נוצרה מערכת של [[זכות|זכויות]] אזרחיות בהתאם ל{{ה|חוק הבינלאומי}}, בידי ארגונים בינלאומיים כגון [[האומות המאוחדות]], [[ארגון העבודה הבינלאומי]] ו[[הבנק העולמי]]. האו"ם יצא ב[[הצהרת האו"ם בדבר זכויות עמים ילידיים|הצהרה בדבר זכויות עמים ילידיים]] - שמטרתה הגנה על הזכויות הקיבוציות של עמים מקוריים - לתרבותם, ל[[זהות]]ם, ל[[שפה|לשונם]], ל[[תעסוקה|עיסוקם]], ל[[בריאות]]ם, ל[[חינוך|חינוכם]] ול[[משאבי טבע|משאביהם הטבעיים]].

 

 

ב[[ישראל]], שבה ניטש פולמוס סביב גבולותיה של המדינה, נעשה שימוש במונח "יליד" לפי עמדתו והשקפתו של הדובר, כשדוגמה לכך היא הצעתו של [[חבר הכנסת]] [[נסים זאב]] להחיל את ההכרה בקבוצת "ילידים" על תושבי ה[[התנחלויות]], הצעה שמולה טענו חברי הכנסת ה[[ערביי ישראל|ערבים]] כי "ה[[פלסטינים]] הם הילידים האמיתיים של הארץ הזאת"{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/164/681.html טיבי: המתנחלים אינם ילידים], [[nrg]], אוקטובר 2010.}}.