יעקב צבי מקלנבורג – הבדלי גרסאות

מטרת הספר ה"כתב והקבלה" היא {{ציטוטון|לפרש את המקראות על דרך הפשט לאחדם עם התורה שבעל פה}} (כך ב[[עמוד שער|שער הספר]]). זהו הפירוש השלם הראשון על התורה שנכתב כנגד הגישה הרפורמית.{{הערה|מיכאל גרוס, [http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621107a.html דרכי פרשנות לתורה במאה הי"ט לאור הפולמוס הפנים-דתי של התקופה]}} בהקשר זה מדגיש המחבר {{ציטוטון|כי התורה הכתובה והתורה המקובלת תאומות הנה ושתיהן צדקו יחדיו, ותפקחנה מעט עיניים עוורות לראות כי שתי תורות אלה תתלכדנה זו עם זו לא תפרדנה, ושתיהן אמת אחת הנה גם יחד, כי בידי רועה אחד נאמן ביתך נתנו מורשה לקהילת יעקב}}.{{הערה|בסוף הספר, לאחר [[ספר דברים]]}} פירושו מראה את היסודות הלשוניים והדקדוקיים של דרשות [[חז"ל]] בטקסט המקראי, ובכך מראה את החיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. במקום הקדמה כתב המחבר מאמר מליצי בשם "מאמר התורה", בו כביכול מסבירה התורה בעצמה מדוע נכתבה בלשון קצרה וסתומה המחייבת להסתייע בדברי חז"ל על מנת להבינה. {{ציטוטון|והמפריד בין הדבקים אין כל מאומה בידו, כי מה לו לבשר אם רוח חיים אין בקרבו, ומה לגוף הכתב בלא נשמת הקבלה}}. {{ציטוטון|אין הבדל בין הדרש ובין הפשט כי אם כמו תוך הכלי וחיצונו}}.{{הערה|"מאמר התורה" בפתיחת הספר}} הספר כולל פירושים לשוניים ופרשניים מקוריים רבים, והוא מרבה להסתמך מלבד על הפרשנות המסורתית גם על פירושיהם של ה[[גר"א]], [[נפתלי הרץ וייזל]] ו[[שד"ל]].