בוגדן חמלניצקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
|מקום קבורה=כנסיית אליהו הנביא (אילינסקה) בסובוטיב; הגופה אבודה
|תאריך לידה=[[1595]] או [[1596]]
|מקום לידה=סובוטיב?, פלך [[קייב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
|תאריך פטירה=[[6 באוגוסט]] [[1657]]
|מקום פטירה=צ'יהירין, המדינה הקוזאקית
|מפלגה=
|בת-זוג=אנה סומקו (1623-1647){{ש}}הלנה צ'פלינסקיה (1649-1651){{ש}}אנה זולוטרנקו (1651-1657)
שורה 30:
|אירועים בתקופתו=
}}}}
'''זינוֹבי בוגדן''' [נהגה: '''בּוֹהְדַּן'''] '''חְמֶלְנִיצְקִי''' ([[רותנית מערבית]]: '''Ѕѣнові Богдан Хмелнiцкiи''', [[אוקראינית]] מודרנית: '''Зиновий Богдан Хмельницький''';{{כ}} [[1595]]/[[1596]] – [[6 באוגוסט]] [[1657]]) היה מנהיג [[הסיץ' הזפורוז'י]] ומובילו של [[מרד חמלניצקי|מרד הקוזאקים הגדול]] נגד [[האיחוד הפולני-ליטאי]]. באף כי הצליח לבסס ישות עצמאית-למחצה תוך הישענות על [[צאר]] רוסיה, הישגיו ירדו לטמיון לאחר מותו. בתולדות אוקראינה הוא נחשב לאחד ממניחי היסודות לאומה, בעוד שב[[היסטוריה של עם ישראל]] הוא נחשב לאחד מגדולי הצוררים ואחראי ל[[גזירות ת"ח-ת"ט]] במהלכן נהרגו אלפי יהודים.
 
==ביוגרפיה==
שורה 59:
==היחס לחמלניצקי בהיסטוריוגרפיה==
[[תמונה:Bohdan.JPG|שמאל|ממוזער|230px|אנדרטת חמלניצקי בלב קייב; היא הוצבה על ידי השלטון הרוסי ב-1888.]]
באומות העולם נודע חמלניצקי בעיקר כמנהיג המרד נגד האיחוד שהביא בסופו של דבר לסיפוח אוקראינה ל{{ה|אימפריה הרוסית}}. בקרב היהודים נודע שמו כצורר רשע, בשל "פרעות חמלניצקי" שנודעו גם כ"[[גזרות ת"ח ת"ט]]", בהן נרצחו אלפי יהודים בידי הקוזאקים שלו. בזיכרון הפולני הוא תואר כרב-מרצחיםכמרצח ברברי שמסרשפתח אתתקופת אוקראינהאסונות בתולדות האיחוד, שלהשקפתםממנה נהנולא בההתאושש בני[[חלוקת עמופולין|עד מחירותלחלוקתו יחסיתכעבור ומהשפעתומאה המתרבתתוחמישים של האיחודשנה]], לידיודחה שעבודאת רוסיהשפעתה תוךהמתרבתת שהוא מערער את יציבותשל הרפובליקה ופותחלטובת פתחשלטון לחלוקתהעריצות כעבור מאה וחמישים שנהרוסי. מאורעותפרשנות מרדזו חמלניצקילאירועים הונצחו מנקודת מבט זוהונצחה בספרו של [[הנריק סנקביץ']] "באש ובחרב", הראשון בטרילוגיה ההיסטוריתהנחשב הנודעתלקלאסיקה שלובפולין.
 
היסטוריונים רוסים העלו אותו על נס כמוביל מה שתיארו כאיחוד נחלות [[רוס של קייב]] מחדש, לאחר [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי|שהוחרבה על ידי המונגולים]] במאה ה-13, והשבת אוקראינה לשליטה רוסית. מורשתו שימשה כך הן בימי [[רוסיה הצארית]] והן בימי [[ברית המועצות]]: עם [[פלישת ברית המועצות לפולין|סיפוח יתרת אוקראינה ב-1939]] הופק סרט תעמולה אודותיו, ודמותו הופיעה רבות בחגיגות השלוש מאות ל"איחוד אוקראינה עם רוסיה" ב-1954. בשל תפקידו זה הוא אהוד פחות דווקא בהיסטוריוגרפיה האוקראינית: על אף שאירועי המרד מקובלים כניצנים הראשונים של התנועה הלאומית במדינה, הוא ספג ביקורת קשה על כך שכפה על ארצו חסות רוסית שהפכה לשלטון דיכוי ממושך. המשורר הלאומי [[טאראס שבצ'נקו]] הציג אותו באור שלילי במיוחד, וייחל באחת הפואמות שלו לכך ש"בוגדן השתוי" לא היה בא לעולם או מת בטרם עת, לפני שהספיק לחתום על אמנת פריאסלאב.