מוזיקה מנוונת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה
←‏השפעה: הגהה
שורה 10:
השפעת פרסום הרשימה הייתה קריטית על פועלם המוזיקלי של המלחינים שנכללו בה. חלקם נאלצו לעזוב את ארצות הכיבוש (שנברג, וייל, הינדמית, גולדשמידט ועוד). אחרים נאלצו להפסיק להלחין (וברן, [[קרל אמדאוס הרטמן]], [[בוריס בלכר]]), וחלקם אף נשלחו ל[[מחנות ריכוז]] ([[ויקטור אולמן]], [[ארווין שולהוף]], [[פאבל האס]], [[מרסל טיברג]], [[גדעון קליין]], [[אלמה רוזה]] ו[[רפאל שכטר]]).
 
כמו ב[[אמנות מנוונת]], גם במוזיקה הציגו הנאצים תערוכה של "המוזיקה המנוונת". בתערוכה הראשונה, שהוצגה ב-1938 ב[[דיסלדורף]], נשא דברים [[אדולף ציגלר (Ziegler)|אדולף זיגלר]], הממונה על [[התיאטרון הלאומי הגרמני]] ב[[ויימאר|וויימאר]], באומרו כי המוזיקה הזו נאסרה בגלל השפעה יהודית ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. התערוכה חולקה לשבעה נושאים: 1) השפעת היהדות, 2) שנברג, 3) קורט וייל ואנרסט קרנק, 4) בולשביקים קטנים, 5) [[ליאו קסטנברג]], הממונה על החינוך המוזיקלי לפני 1933, 6) האופרות והאורטוריות של הינדמית, 7) [[איגור סטרווינסקי]].
 
==אחרי המלחמה==