רצח העם הארמני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 92:
*זמן מה לאחר תחילת השמדת היהודים, החלה גרמניה לבצע זאת במשאבים ממשלתיים, החל בתכנון, עבור בבניית מחנות מוות ובביצוע. הקצאת המשאבים הממלכתיים, הייתה על חשבון צרכי מלחמה דחופים. אך שאלת גודל המשאבים שהקצו הגרמנים ביחס לכלל המשאבים שעמדו לרשותם אינה מוכרעת. למשל: מהם כ 70 קרונות רכבת מדי יום, לצורך הובלת יהודים, בהשואה ל 150,000 קרונות שעמדו לרשות הגרמנים במזרח? בטורקיה אין עדויות להקצאת משאבים, כספיים, ארגוניים וכוח אדם, משמעותית של השלטון.
*רמת הארגון והיעילות הגרמנית היו גבוהות לאין ערוך מאלו של הטורקים.
*לטורקים ולארמנים, להבדיל מהמצב בין היהודים והגרמנים, הייתה היסטוריה ארוכה של מלחמות ומעשי זוועה הדדיים. הסכסוך בין שני העמים נסוב בעיקר על שטחים. הגליה היא הדרך ההסטורית במקרים כאלו. ארמנים רבים אהדו בגלוי את [[רוסיה]], אויבתה של טורקיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ויחלו לניצחונה, וחלק מהם אף אחזו בנשק כנגד החיילים הטורקים. היהודים לא היוו בשום אופן איום, לא דמוגרפי ולא צבאי, על השלמות הטריטוריאלית של המדינה הגרמנית. לשואה קדמו 5 שנים בהן נקטו שלטונות גרמניה אמצעים מנהליים וחוקקו [[חוקי נירנברג|חוקי גזע]] ששללו בהדרגה את [[זכויות אזרח|זכויותיהם האזרחיות]] של היהודים אזרחי גרמניה בשם אידאולוגיה גזענית רשמית. יהודים רבים בגרמניה ראו עצמם כ"{{ציטוטון|גרמנים בני דת משה"}}. חלקם אף השתתף במלחמת העולם הראשונה בצבא גרמניה.
*הגרמנים [בניגוד לשותפיהם ממרבית אומות אירופה] הכירו באחריותם המלאה לשואת יהודי אירופה על כל המשתמע מכך. לעומת זאת הטורקים המודרניים, הרואים בעצמם צאצאי העות'מאנים, מעולם לא הכירו בעצם קיומו של רצח העם הארמני, כל שכן באחריותם לכך.