חמצון-חיזור – הבדלי גרסאות

תגובת '''חִמצון-חיזור''' או '''חִמְזוּר''' היא [[תגובה כימית]] שבה משתנה [[דרגת חמצון|דרגת החמצון]] של המגיבים. באופן פשטני, העברת [[אלקטרונים]] מאטום לאטום או ממולקולה אחת לאחרת. תיאור זה מייצג את רוב התגובות, אך קיימות תגובות חמצון-חיזור יוצאות דופן שבהן לא עוברים אלקטרונים בין חומרים, אלא רק [[מספר חמצון|דרגת החמצון]] משתנה. תגובות חמצון-חיזור נפוצות מאוד בטבע, ומהוות בסיס ל[[אלקטרוכימיה]]. לדוגמה, תגובות חמצון-חיזור מוכרות ושכיחות הן [[בעירה|שריפת]] ה[[פחמימה|סוכרים]] בגוף, [[חלודה|החלדה]] של ברזל, או התגובה הכימית המתרחשת בתוך [[סוללה חשמלית]].

חומרים שיכולים '''לחמצן''' חומרים אחרים הם '''מחמצנים''' (אוקסידנטים).כאשר היסוד מחזר טוב יותר הוא זה שמוסר את האלקטרון והשני צריך לקבל אותו. מחמצנים חזקים, לרוב, הם חומרים עם יסודות בדרגתב[[מספר חמצון|דרגת חמצון]] גבוהה יחסית (כגון [[מי חמצן]], MnO₄^-, CrO₃, Cr₂O₇^2-, ועוד), או חומרים בעלי [[אלקטרושליליות]] גבוהה (כמו [[חמצן]], [[פלואור]], [[כלור]], ועוד). חומרים אלה משיגים יציבות אנרגטית כאשר הם קולטים אלקטרון, ולכן נוטים לעבור חיזור (=לחמצן) בקלות. תגובה זו יכולה להיות הרסנית לתרכובות רבות, כיוון שהיסוד, שהיה קשור לפני כן ליסוד אחר, ניתק מהתרכובת, כי הוא מוסר את האלקטרונים שלו למחמצן במקום למסרם לשותפו לקשר. גם חומר מחזר יכול לפגוע בתרכובות, זאת באמצעות מסירת אלקטרון לאחד מיסודות התרכובת ובכך להוציאו מהשיתוף בקשר הכימי.