חסידות שינאווא – הבדלי גרסאות

רבי יחזקאל שרגא נולד בשנת [[תקנ"ג]]. היה [[תלמיד חכם]] גדול, חריף ומחמיר בהלכה. היה תלמידו של אביו, אך נסע גם לרבי [[צבי הירש מרימנוב]], לרבי [[ישכר בר מרדושיץ]], לרבי אשר ישעיהו מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]] ולרבו המובהק רבי [[שלום רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. לאחר פטירת אביו נסעו אליו רוב חסידי אביו מ[[גאליציה]] ו[[הונגריה]]. היה נשוי חמש פעמים (לאחר שהתאלמן לראשונה נסע לבעלז וישב בבית המדרש עם ה"[[יושבים]]", ורבי שלום רוקח אמר לו להתחתן). ילדיו נולדו מזיווגו הראשון, בתו של רבי [[אריה לייבוש ליפשיץ]] ה"אריה דבי עילאי", מזיווגו השני בתו של הרב מרדכי זילברשטיין (חתנו של האריה דבי עילאי) והרביעי בתו של הרב צבי הירש רמר"ז. ארבעה מבניו שימשו באדמו"רות לאחר פטירתו.

 

 

רבי [[שמחה ישכר בער הלברשטאם|שמחה ישכר בער]] מ[[צישינוב]] בנו של רבי יחזקאל שרגא כיהן אף הוא כאדמו"ר ורבים מחסידי אביו נהרו אליו. אביו חיבבו מאוד. היה חתנו של רבי [[יהושע רוקח]] מבעלז. לחם נגד ה[[ציונות]]. חיבר ספר בשם "דברי שמחה". נפטר ב[[כ' בטבת]] [[תרע"ד]]. תלמידים מפורסמים שלו היו: רבי [[משה יצחק גבירצמן]] ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]] ורבי יוסף אריה לייב פרישרמן מ[[חסידות יאריטשוב|יאריטשוב]]. לאחר פטירתו פנו חלק מחסידיו אל אחיינו רבי [[חנה הלברשטאם]], בן גיסו רבי מנחם מנדל.