ישראייד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך הוספת תבנית חשודה
שורה 97:
==ביקורת==
 
'''ישראייד''' כגוף חזק וכוללני בישראל, מהווהמתפקד במידת מה מייצגתכגוף שלייצוגי המדינהשלה ברחבי העולם. זאת ועוד, פעמים רבות אלו עובדים בשיתוף עם גופים מוצהרים של המדינה כגון [[צה"ל]]. ככזו הנתפסת המייצגת מדינה, יש לבחון את פעולותיה באופן דומה לזו של מדינה. הסיוע הבינלאומי טומן בחובו יתרונות רבים. מאות ואף מיליונים ברחבי העולם היו מוצאים את מותם, אלמלא הוא. עם זאת, יש לעמוד גם על חסרונותיו של הסיוע הבינלאומי. מקבלי הסיוע זקוקים לו פעמים רבות כאוויר לנשימה. אין להם אפשרות אחרת להתמודד עם המצב אליו נקלעו. ולכן העובדה כי סיוע יכול להינתן גם בשל שיקולים שאינן פילנטרופיים, מקשה מאוד על הבחירה בו לעומת האלטרנטיבה האחרת. בכל סיוע יש לברר מדוע הוא ניתן, שכן אם הוא ניתן בעקבות שיקולים תועלתניים של המסייע, על מקבל הסיוע לקיים בירור לגבי המחויבות שהסיוע יוצר וההפסד לו הוא מוביל. לא כל השיקולים התועלתניים חמורים, אך אין ספק כי אלו נובעים מאגואיזם{{הערה|ניוברגר, בנימין. 2011. "אפריקה ביחסים הבינלאומיים", רעננה: האוניברסיטה הפתוחה}}.

השיקולים התועלתניים יכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: סיוע לשם תמיכה גיאופוליטית ו/או אסטרטגית ממקבל הסיוע. כלומר, ייתכן מצב בו אחד יעניק סיוע לאחר ויצפה לקבל תמיכה בעתות משבר. סיוע יכול להיתפש כמתן שוחד, זה יבוא לידי ביטוי בכך שמעניקיי הסיעו ידרשו בתמורה לו טובות הנאה למיניהן. טרור נתפש ככזה העולה מתוך מדינות נחשלות ועניות. גיוס הגורמים המתונים והריאליים במדינה יכול לעתים לסייע לגורמים האלו, כדי למגר עוני ובכך את האפשרות שתצמח פעילות טרוריסטית בעלת השפעה עולמית. זאת ועוד, סיוע לעתים יינתן כדי להשפיע על הפוליטיקה והכלכלה הפנימית לדוגמה: תמיכה כדי שמשטר יהפוך לדמוקרטי. במדינות נחשלות, עקב מחסור בעבודה, שכר ואוכל, העלולים לייצר מצב של גלי הגירה המוניים (בעיקר ממדינות אפריקה למדינות אירופה). סיעו לעתים ניתן כדי לשפר את המצב במדינה נחלשת ולמנוע את ההגירה לאחרת. ההגירה נתפסת כמסבת נזק, וכזו המערערת על המדינה הקולטת מבחינה כלכלית ופוליטית. ניתן להצביע גם על תחום הבריאות כשיקול בהענקת סיוע למדינות נחלשות. במדינות אלו קיימות מחלות ומגפות המוניות. למעשה, המדינות המפותחות מנסות למנוע את התפשטות אלו ברחבי העולם וזאת על ידי הענקת סיוע רפואי על אדמת המדינה הנחשלת. יש לציין כי הסיוע הבינלאומי ניתן ברובו הגדול, מבחינה בריאותית, ביבשת אפריקה, בה מספר המגפות והמחלות הזיהומיות הינן דבר נפוץ ושכיח. במקרים רבים בהם מוענק הסיוע למדינות העניות, הוא כפוף לתנאים מגבילים. ניתן לכנותו "סיוע תלוי", סיוע המחייב את מקבלי הסיוע לרכוש מוצרים ושירותים ממעניקי הסיוע. באופן זה, המדינה המעניקה את הסיוע מפתחת את כלכלתה ונפטרת מעודפי הייצור שבראשותה{{הערה|ניוברגר, בנימין. 2011. "אפריקה ביחסים הבינלאומיים", רעננה: האוניברסיטה הפתוחה}}.
 
כל מדינה המקבלת סיוע מגורם זה או אחר, מפתחת תלות ברמה שונה ממדינה אחרת, כך הסיוע הינו אבן שואבת למתנגדים כאלו ואחרים. יש הטוענים כי סיוע בינלאומי למעשה מונע מהזקוקים לו לתור וליצור אחר פתרונות עצמאיים לבעיותיהם. בכך, המדינות הללו מונעות מעצמן את היום בו לא יזדקקו לסיוע. בנוסף, יש הסבורים כי מקבל הסיוע עלול לפתח תלות במעניק הסיוע. במקרים מסוימים, אין לפקפק בכך כי הסיוע הבינלאומי נחוץ, חשוב ומעבר לכל, מציל חיים. לצד אלו, אין לשכוח כי מדובר ביחסים בין גופים, כאשר לכל גוף האינטרסים שלו. יש לקיים תמיד בדיקה מעמיקה של רקע הסיוע ולבחון מי מרוויח ממנו ומי מפסיד ממנו{{הערה|http://www.plosmedicine.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pmed.1000226}}.
 
==ראו גם==