משה קצמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישור פנימי - בני-ברק
הוספת קישורים פנימיים
שורה 1:
[[קובץ:Moshe-Katzman.jpg|ממוזער|משה קצמן]]
'''משה קצמן''' (1904 - 1987) היה חלוץ, מפקד בכיר ב[[ההגנה|הגנה]], תעשיין ואיש עסקים ישראלי. ממייסדי מפעל המזון "[[אסם השקעות|אסם]]". בעליו של בית הדפוס "גרפיקה בצלאל" והוצאת ספרי הילדים "[[תפוח (הוצאת ספרים)|תפוח]]".
 
== ביוגרפיה ==
שורה 6:
 
עם עלייתו ארצה בשנת 1923, נרתם כרבים מחבריו, למימוש החלום הציוני בבניית הארץ. בהתאם לכך, מילא באהבה ובתחושת שליחות והגשמת חלום, כל עבודה לה נדרש.
במקביל, הצטרף ל"[[ההגנה|הגנה]]" (בה שרת עד להקמת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]) וב- 1927 הפך להיות בה מפקד בכיר. על פעילויותיו הרבות בהגנה, גבורתו, מסירותו והאכפתיות שהפגין לפקודיו, עוטר לימים בציונים לשבח על ידי [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי המדינה]] [[אפרים קציר]] ו[[יצחק נבון]], במסגרת מפגשים שנערכו לבכירי ה[[ההגנה|הגנה]] בבתי הנשיאים.
 
אל תחום התעשייה הגיע משה קצמן ב- 1939 כאשר הקים בירושלים, יחד עם גיסו אליהו חרפק, את בית החרושת "איטריות" שעסק ביצור מוצרי קמח שונים ובעיקרם איטריות. מספר שנים לאחר הקמת החברה בשנת 1942, התאחדה "איטריות" עם עוד שני בתי חרושת קטנים ל[[מקרוני]]. בעלי שלוש החברות שמנו ביחד שבעה שותפים נמרצים, בחנו אפשרויות קידום שונות. לבסוף החליטו על הקמת מפעל אחד משותף בו ישקיעו את מרצם, רעיונותיהם וחזונם. בשנת 1946 מממשו את חלומם והקימו את בית החרושת "[[אסם השקעות|אסם]]".
שורה 12:
שבעת השותפים שכאמור היו דור מייסדי "[[אסם השקעות|אסם]]", חרתו על דגלם לנהוג תמיד ביושר ובאמינות. ימים כלילות הוקדשו לפיתוחה של החברה שהלכה והתפתחה בקצב מהיר. בשל השגשוג המהיר והברכה שהביאו למפעלם, נקראו מייסדים אלה בפי רבים מעמיתיהם לתעשייה – "שבעת המופלאים".
 
בשנת 1948 נאלצו משה קצמן ומשפחתו לעזוב את [[ירושלים]] ולעבור לתלל[[תל אביב-יפו|תל אביב]] כדי להיות קרוב יותר למפעל שמשכנו הראשון נבנה ב[[בני ברק|בני-ברק]].
 
"[[אסם השקעות|אסם]]" אשר מוצריה רבו, נזקקה לעצוב ולהדפסת עטיפות בכמות רבה. לצורך זה רכש קצמן בית דפוס אותו החל לנהל במקביל לפעילותו באסם. בית הדפוס שנקרא "גרפיקה בצלאל" הלך וגדל ובמהרה הפך להיות אחד מבתי הדפוס בצבע הטובים בארץ. בתחילה, היו עיקר ההדפסות עבור מוצרי אסם בלבד, אך עקב הביקוש הרב, הורחבה פעילותו גם לתחומים נוספים, כשהבולט שבהם הוא הקמת הוצאת ספרים לפעוטות שנקראה "תפוח", מיוזמתם של קצמן ואחיו יהושע, שהדפיסה כשבעים ספרונים לילדים. הזכור מביניהם עד היום הוא הספר "[[גן גורים]]" שהדפסתו חודשה לאחרונה. (את רוב ספרי הילדים של "תפוח" כתב המשורר [[רפאל ספורטה]] ואת רוב האיורים איירה הציירת איזה).
שורה 18:
בכל שלושים וחמש שנות עבודתו כתעשיין, נודע קצמן בקרב מכריו, עובדי ומנהלי הבנקים, החברות והאיגודים מתחום המסחר והתעשייה, כאדם חכם, שקול, ואמין וככזה נבחר לעשיית [[גישור]] (עוד בטרם קיבל עיסוק זה את משמעותו המקצועית דהיום) בסכסוכי עבודה, סכסוכי שותפים, פרוק מפעלים ומחלוקות עסקיות ואישיות. פעילות זו נעשתה על ידו בכובד ראש וללא שכר וכל החלטותיו התקבלו על ידי הצדדים כפסק בית דין.
 
קצמן היה נשוי במשך כארבעים שנה (משנת 1934 ועד לפטירתה) לפניה לבית קנטור, בת למשפחת רופאים ממוצא רוסי אשר מחציתם נספו בשואה והשורדים מביניהם מצאו את מושבם בפריזב[[פריז]]. את ביתם הראשון הקימו בירושליםב[[ירושלים]] בה נולדו בנותיהם בלהה הדרי ורותי אנשל.
 
בשנת 1987 הלך לעולמו.