חיווים – הבדלי גרסאות

'''הַחִוִּי''' הוא אחד משבעת [[כנען|עמי כנען]] שישבו ב[[ארץ ישראל]] לפי [[המקרא]] לפני [[כיבוש הארץ והתנחלות השבטים|כיבושה]] בידי [[שבטי ישראל|בני ישראל]]. כך נאמר ב[[ספר שמות]]: "וְגֵרַשְׁתִּי, אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (פרק לג, ב).

החיווים נזכרים כיושבי [[שכם]] בזמן ש[[יעקב]] ובניו מגיעים לשם, וכן בתקופת כיבוש הארץ על ידי [[יהושע בן נון]] הם מופיעים כיושבי [[גבעון]], [[הכפירה]], [[בארות]] ו[[קריית יערים (אתר מקראי)|קריית יערים]], כל אלה ערים סמוכות ל[[ירושלים]]. אמנם, לחיווים היו גם מושבות בצפון הארץ, באזור [[לבנון]] של ימינו, כפי שנזכר ב[[ספר שופטים]].

 

יש מן ה[[מחקר|חוקרים]] הרואים בחיווים המשך של ה[[חורים|עם החורי]], הנזכר במקרא בתקופה קדומה יותר. אחרים סוברים כי מדובר ביושבי אוהלים (חיוי מלשון חוה - אוהל) משבטי [[אמורים|האמורי]]. החורים ישבו ב[[עבר הירדן]] המזרחי, לא רחוק מהאזורים שיושבו על ידי החיווים יושבי גבעון והסביבה. כמו כן, החורים התבלטו בכך שהיו שונים מעמי כנען האחרים, בקרבתם לעברים ובשיטת ההנהגה שלהם (בראשם לא עמד [[מלך]] אלא 'אלוף'), זאת בדומה לחיווים יושבי שכם, שרצו לכרות ברית עם יעקב ולהיות 'לעם אחד' עם בני ישראל. ובדומה ליושבי גבעון, בזמן כיבוש הארץ, אשר כרתו ברית עם בני ישראל (ואף לפני כריתת הברית, ישנו תיעוד ב[[מכתבי אל-עמארנה|אגרות תל אל-עמארנה]] שיושבי שכם סייעו לשבטי ה[[חבירו]] המזוהים על ידי חוקרים מסוימים כבני ישראל), וכן הנהיגו אותם [[זקנה|זקנים]] ולא מלך.