הסימן – הבדלי גרסאות

ההנגדה בין רווחתה של ירושלים לחורבנה של בוצ'אץ' יוצרת קיטוב בסיפור. [[דן לאור]] העיר על כך: "בזה מעמיד עגנון דיכוטומיה ברורה בין בוטצבוצ'אץ' וירושלים – העיר החרבה לעומת העיר הבנויה – המסמלות את ההנגדה הכוללת שבין גולה לארץ ישראל", והוסיף: "הסיפור יוצר איזון בין שואת יהדות אירופה לבין התחדשותו של היישוב היהודי בארץ ישראל ותקומת מדינת ישראל, שהם '[[ראשית צמיחת גאולתנו]]', כאשר העצמאות הלאומית נתפסת גם כערובה לרציפותה ולשמירתה של תורת ישראל. שהרי המשך קיומם של סדרי הפולחן הדתי בירושלים הוא התחליף הממשי והבלעדי לחיים הדתיים בבוצ'אץ', הקיימת מעתה ואילך בזיכרון בלבד."{{הערה|שם=לאור}}