הגבלים עסקיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית - חוק ומשפט
המחשה נוספת על דיני ההגבלים העסקיים וכן סוגיות מעניינות שעולות בחסותו של חוק ההגבלים העסקיים
שורה 8:
קיים מספר מצומצם של מצבים, בהם דווקא לא נרצה לעודד תחרות:
*כאשר מדובר ב[[מונופול]] טבעי, קרי מונופול שנוצר כתוצאה מתנאים טבעיים בשוק (למשל - הביקוש בשוק לא יכול לתמוך ביותר מחברה אחת), או מנצל משאב נדיר;
*כאשר [[חברה (תאגיד)|חברה]] מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה
*, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;
*כאשר שמעורב [[קניין רוחני]] - למשל, חברה הממציאה [[פטנט]];
*וכאשר טובת הציבור מחייבת מונופול - למשל, תחום הביטחון.
 
'''חוק
ההגבלים העסקיים מגדיר שלושה אופנים של הגבלים עסקיים, הראשון מונופולין-
בעל עסקים אחד, אשר שולט במחצית מכלל אספקת נכסים או שירותים בשוק מסוים,
המונופולין לא בהכרח אמור להיות כלל המדינה, אלא אפשר שיהיה אזור גיאוגרפי מסוים.
האופן השני הינו הסדר כובל- הסדר אשר נעשה בין העסקים, אחד מהצדדים לפחות
מגביל את עצמו בכל מה שקשור למה שהוא מבצע, כגון מחיר, ייצור ושיווק וכו', דבר אשר
מביא להפחתה בתחרות העסקים בינו לבין צדדים אחרים. האופן השלישי הינו מיזוג חברות,
בכך שמעבירים את כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיוב מותניים, עתידיים ידועים ובלתי
ידועים של חברת
יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד.'''
 
==הסדרים כובלים==
שורה 32 ⟵ 44:
[[מונופול]], לפי חוק ההגבלים העסקיים, היא חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי. החוק קובע שגוף הוא מונופול אם הוא שולט ביותר מ-50% מכלל אספקת או רכישת נכסים או שירותים בידי בן אדם אחד. הגדרה זו שונה מן ההגדרה הכלכלית של מונופול. השר הממונה רשאי להכריז על חברה בתור מונופול גם אם היא שולטת על פחות מ-50% מהשוק, אולם זהו מקרה נדיר.
 
הממונה רשאי לנקוט פעולות כנגד מונופולים. הוא רשאי לתת לחברה שהוכרזה כמונופול [[צו|צווים]], בהם הוא מפרט כיצד עליה לנהוג. הממונה יכול לחייב את המונופול לחדול ממעשים '''הפוגעים באופן לא הוגן''' בצרכנים או במתחרים, או למנוע מהמונופול לנצל לרעה של '''כוח דומיננטי''' בשוק. 
 
'''דיני ההגבלים העסקיים מהווים
ביטוי למאבקים רבים שמתרחשים כגון חברתיים , כלכליים ואף ערכיים, המטרה העיקרית של
אותם דיני הגבלים עסקיים לקבוע "כללי המשחק" בשוק החופשי.'''
 
'''דיני
ההגבלים העסקיים יותר מכל האחרים חשופים למניפולציה של גופים עסקיים שמושפעים בדרך
כלל ממניעים פוליטיים שיכולים לעזור להם ואף לקדם אותם ברווחיהם, ובשל זה דיני
ההגבלים העסקיים מגבילים את החופשיות בפעולה של הפרט בכדי להימנע ממכשולות מלאכותיות
לפעולתו של השוק החופשי'''[1]'''.'''
 
'''סוגיות
נוספות שעולות בחסותו של חוק ההגבלים העסקיים '''[2]'''הינה
האחריות האישיות של המנהלים, כאשר לפיו נקבעים שני מסלולים ולפיהם אפשרי יהיה
להטיל אחריות אישית על מנהלים בגין עבירות בניגוד לחוק ההגבלים
העסקיים("להלן:החוק")'''[3]''', כאשר הראשונה הינה האחריות הישירה והשנייה
אחריות נגזרת. האחריות האישית על המנהל תוטל בעקבות כך שהוא מעורב אישית בביצוע
העבירה, אך לעומתה, האחריות הנגזרת או במילים אחרות העקיפה, תוטל על המנהל בהיותו
"מנהל אקטיבי" בתאגידו ובמקרים שאפילו לא ביצע ולא היה יודע על ביצוע
העבירה, ולעניין זה יפה בעניינו סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים<sup>3</sup> .'''
 
 
 
[1] חוק ההגבלים העסקיים כראי להשקפות האידאולוגיות במדינת ישראל 
 
[2] אחריות אישית של מנהלים בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים
 
[3] חוק
ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988.
 
==חוק קבוצות ריכוז==
ביום [[18 ביולי]] [[2011]] אישרה [[הכנסת]] תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, אשר כונה בתקשורת "חוק קבוצות ריכוז", שקובע כי הממונה על ההגבלים העסקיים יורשה להפעיל את [[סמכות]]ו למניעת פגיעה בתחרות במשק - ולהכריז על גופים כקבוצות ריכוז{{הערה|{{כלכליסט|תומר אביטל|חוק קבוצות הריכוז אושר בכנסת: יאפשר להגביר את התחרות במשק|3524837|18 ביולי 2011|}}}}. החוק קובע כי ל[[המפקח על הבנקים|מפקח על הבנקים]] ולממונה על הביטוח באוצר תהיה זכות וטו עד ינואר 2014 על הכרזה של הממונה על ההגבלים על קבוצת ריכוז מטעמי יציבות. הארכתה של זכות הו[[וטו]] תחויב באישורה של [[ועדת הכלכלה]]. הכרזתו של הממונה על ההגבלים על קבוצת ריכוז תפורסם לציבור, אלא אם תהיה הסכמה בינו לבין [[משרד האוצר]] או [[בנק ישראל]] לדחיית הפרסום.