|
'''מרוץ סמכויות''' הוא מונח [[משפטים|משפטי]] המתאר מצב בו סכסוך בין שני בעלי דין יכול להידון בפני שני מוסדות שיפוט שונים ויש לבעלי הדין תחושה שהתוצאה תהיה תלויה במוסד שידון בסכסוך. במצב זה, נהוג שהמוסד הראשון אליו מובאת התביעה לדון בסכסוך הוא שידון בו ועל כן יש לבעלי הדין אינטרס למהר ולהגיש תביעה במוסד הנראה להם עדיף מבחינתם. ב[[ישראל]] מתייחס "מרוץ הסמכויות" בדרךלתחומים כללשונים לתביעותובהם הכרת אבהות וקביעת מעמד אישי, אך לרוב הוא מתייחס למחלוקות בין בני זוג, בעיקרהנמצאים סביבבהליך [[גירושים]], היכוליםהיכולות להידון בפני [[בית משפט לענייני משפחה]] על פי החוק האזרחי או בפני [[בית דין רבני]] על פי ה[[הלכה]].
==רקע: הסמכויות==
בישראל, קיימות שתי סוגי ערכאות העוסקות בעניינים הנוגעים לגירושים, [[בתי הדין הרבניים]] ובתי המשפט לענייני משפחה, אשר עוסקות במקביל בעניינים הנוגעים לגירושין בין בני זוג.
עניינילפי נישואיןסעיף 1 ל[[חוק שיפוט בתי דין רבניים]], נישואים וגירושיןוגירושים של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נמצאים בסמכותובסמכותם הייחודית של ביתבתי הדין הרבני ([http://wwwהרבניים.nevo.co.il/law_html/Law01/317_003.htm סעיףבתי 1הדין לחוקמוסמכים שיפוטלדון בתיגם דיןבעניינים רבניים]).שונים בשארהנלווים הענייניםלגירושים ו'כרוכים' עם תביעת גירושין, <u>אך בנושאים אלו קיימת סמכות מקבילה</u> למערכת האזרחית, ובפרט לבית המשפט לענייני משפחה. הענייניהעניינים העיקריים המצויים בסמכות מקבילה של הערכאות הם: [[מזונות]] האישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים, וחלוקת רכוש.
תתכן הבחנה בין הערכאה הדנה לבין הדין שלפיו תדון. בהתאם לסימן 51 לדבר המלך במועצתו, בענייני המעמד האישי יחול הדין האישי (הדתי). כך למשל, מזונות הם חלק מענייני המעמד האישי, ועל כן, גם בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הוא דן בתביעת מזונות, אמור להחיל את הדין הדתי. מאידך, חוקים טריטוריאליים (אזרחיים) כדוגמת [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]], עוסקים בנושאים שבסמכות בתי הדין, וממילא מחייב גם אותם. ב[[בג"ץ בבלי]] פסק [[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]], כי פרט לענייני המעמד האישי, על בית הדין תמיד להחיל את הדין האזרחי. למרות זאת, במקרים רבים בתי הדין פוסקים לפי ה[[הלכה]] תוך התעלמות מהוראות חוק אזרחיות{{מקור}}. כמו כן, ההחלה של הדין המהותי היא שונה{{הבהרה}}. בנוסף, הערכאות השונות אוטונומיות ביצירת סדרי דין - אופי הראיות הנדרש להוכחת טענות ואופן הגשתן. ההבדלים בסדרי הדין עשויים להשפיע על תוצאתו, וככאלה מהווים חלק ממירוץ הסמכויות.
מירוץ הסמכויות הוא תולדה של <u>תוצאות שונות</u> המתקבלות בערכאות השונות. התפיסה הרווחת היא שבית הדין הרבני נוטה בפסיקותיו לטובת הגברים ואילו בית המשפט לענייני משפחה, לטובת הנשים.
לכאורה, קיימת הבחנה בין הערכאה לבין הדין החל. בהתאם לסימן 51 לדבר המלך במועצתו, בענייני המעמד האישי יחול הדין האישי. כך למשל: מזונות הם חלק מענייני המעמד האישי. על כן, גם בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הוא דן בתביעת מזונות, צריך להחיל את הדין הדתי. באופן דומה, נחקקו הוראות חוק טריטוריאליות, המכוונת עצמן לבתי הדין הרבניים, הקובעות כי יש להחיל את הדין האזרחי בבית הדין בהתאם להוראות החוק (כך למשל: [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/192_001.htm חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות], בענייני משמורת). כן נקבע [[בג"ץ בבלי|בבג"ץ בבלי]], שניתן על ידי הנשיא ברק, כי כל עוד לא מדובר בענייני המעמד האישי, על בית הדין להחיל את הדין האזרחי.
בפועל, ניתן לראות כי רבות בית הדין מתעלם מהוראות חוק טריטוריאליות. כמו כן, ההחלה של הדין המהותי היא שונה. בנוסף לכל האמור, קיימת אוטונומיה לבית הדין ביצירת סדרי דין - כמות הראיות הנדרשות להוכחת טענות ובאופן הגשתן. הבדלים אלה, יכולים, ובפועל גם משפיעים על תוצאות המאבק המשפטי בין בני הזוג.
==המירוץ==
כאשר בני זוג נמצאים במצב העלול להוביל לגירושין, ובהגיעם למסקנה כי אין מנוס אלא לפנות לערכאה משפטית, ינסה כל אחד מהצדדים לפתוח את המאבק בעמדת פתיחה שתהיה נוחה לו. [[עורך דין|עורכי דין]] העוסקים בענייני אישות מנחים את לקוחותיהם, הבעלבבחירת אוהערכאה האשה,המועדפת לבחורומייעצים בערכאה המתאימה ולפעול במהירות. היינו:להם למהר ולהגיש את התביעה לאחת משתי הערכאות, לפני שבןשיוקדמו בידי בן/בת הזוג. התפיסה הרווחת היא שלבעל, או לבן הזוג המעוניין בהתמשכות הקשר הזוגי, עדיף שעניינו ידון בפני בית הדין הרבני, ואילו לאישה, או לבן הזוג המעוניין בפירוק מהיר של המשפחה, עדיף שעניינו ידון בפני בית יעשומשפט כןלמשפחה.
במקרים רבים פותחים שני בני הזוג בהליכים מקבילים, עם או בלי ידיעה מה עושה בן הזוג האחר. כך נוצרת כפילות סמכויות, ולשם כך נקבעו כללים מנחים מי תהיה הערכאה שתדון בעניין.
סעיף הכריכה ([http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/317_003.htm סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים]) מחמיר במידה רבה את מירוץ הסמכויות. מכוח מנגנון הכריכה, יכול בעל הדין שהגיש את תביעת הגירושין לבית הדין, לכרוך לתביעה את נושאים נוספים הנוגעים לגירושין בין בני הזוג. באמצעות כלל הכריכה, יכול בית הדין לרכוש סמכות ייחודית לדון בענייני הזוג, בין אם הם מענייני המעמד האישי ובין אם אינם (חלוקת רכוש אינה מענייני המעמד האישי).
==הלכת מרוץ הסמכויות==
ב"פרשת 15 הדקות"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08]}} קבע בית המשפט מבחנים לעניין מירוץ הסמכויות. המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן יידון סכסוך שהוגשו בעניינו תביעות לבית הדין ולבית המשפט הוא המבחן הכרונולוגי, היינו: הערכאה אשר אליה הוגשה התביעה בראשונה, תהיה הערכאה שתדון בעניין. [[בית הדין הרבני הגדול]] קבעפסק שאםשתביעות התביעות מוגשותהמוגשות באותו יום הן תחשבנהדינן כאילוכתביעות הוגשושהוגשו באותובעת זמן.ובעונה במקרה זהאחת, עלואז פייקדם במירוץ הסמכויות בית הדין, תנתן הסמכות לבית הדין שסמכותו לדון בסכסוכיםבנושא ביןהגירושין בניהכלול זוגבתביעה היא ייחודית, ולא לבית המשפט שסמכותו היא שיורית. אולם בבג"ץ 58/08 פלונית נ' ביה"ד הרבני האזורי בחיפה ("פרשת 15 הדקות"), חלקדחה בג"ץ על קביעהגישה זו., נקבעופסק כי גם הפרש של כמה דקות לטובת ערכאה מסוימת, ייחשבמספיק לצורך רכישת הסמכות. בנוסףבאותו צייןפסק השופטדין [[אליעזרפסק ריבלין]],בג"ץ כישגם במקרה בו לאהתביעה ברורלבית איזוהדין תביעהקודמת הוגשה ראשונהכרונולוגית, ניאלץעדיפותו להיעזרכפופה במבחןלמבחני שונההכריכה. ממבחןלבירור הזמן,תוקף אךהכריכה שאלהלתביעת זוגירושין נותרהבבית בצריךהדין, עיון.נקבע מבחן התלוי בשלוש שאלות:
בפרשת 15 הדקות כאמור, נקבע כי מבחן הזמן הוא הקובע. אולם, עדיפותו של בית הדין כפופה למבחני הכריכה. כאשר הגשת התביעה המוקדמת לא הייתה כנה ואינה עומדת במבחני הכריכה, יאבד בית הדין את עדיפותו. לבירור כנות הכריכה לתביעת גירושין בבית הדין נקבע מבחן משולש הכוללת דיון בשאלות:
# '''האם תביעת הגירושין שהוגשה כנה?''' - האם קיימת עילת גירושין מבוססת לפי ההלכה.
# '''האם נעשתה כריכה כדין?''' - האם מדובר בנושאים הניתנים לכריכה? למשל מזונות ילדים וברית מילה אינם ניתנים לכריכה. האם התבצעה כריכה מפורשת?
# '''האם הכריכה עצמה כנה?''' - כריכה שאינה כנה, היא כזו המעלה כוונות טקטיות מצד בעל דין המבקש להיבנות מהכריכה.
אם התשובה לאחת השאלות היא שלילית, לא תינתן עדיפות לתביעה המוקדמת בבית הדין{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08], סעיף 11}}.
[[בית הדין הרבני הגדול ]] קבעפסק שמבחןשבאופן הכנותדומה חל מבחן הכנות גם על תביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה , כך שתביעה מוקדמת שאינה באותהכנה מידהלא תזכה לעדיפות. אולם בג"ץ , חלקבפרשת על15 כךהדקות, והבדילדחה ביןגישה כנותזו כריכתוצמצם תביעהאת בביתהכנות הדיןהנדרשת לכנותבהגשת הגשתתביעה התביעהלבית עצמהמשפט, בביתכך המשפט.שרק עם זאת קבע בג"ץ שבמקרהבמקרה של המצאה מאוחרת, חוסר תום לב דיוני, שללרבות כתבבהמצאה התביעהמאוחרת לידישל בעלמסמכי הדיןהתביעה באופן המעיד על חוסר תום לבלנתבע, יש מקום להעניק את הסמכות לבית הדין למרות שהתביעה בבית המשפט לענייני משפחה הייתה מוקדמת יותר {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08]}}. ▼
▲[[בית הדין הרבני הגדול]] קבע שמבחן הכנות חל גם על תביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה באותה מידה. אולם בג"ץ חלק על כך והבדיל בין כנות כריכת תביעה בבית הדין לכנות הגשת התביעה עצמה בבית המשפט. עם זאת קבע בג"ץ שבמקרה של המצאה מאוחרת, חוסר תום לב דיוני, של כתב התביעה לידי בעל הדין באופן המעיד על חוסר תום לב, יש מקום להעניק את הסמכות לבית הדין למרות שהתביעה בבית המשפט לענייני משפחה הייתה מוקדמת יותר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08]}}.
בגבבג"ץ פלמן{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/00/970/084/N14/00084970.n14.htm בג"ץ 8497/00 אירה פייג-פלמן נ' ג'אורג' פלמן], פ"ד נז(2) 118 (2003)}}, בית המשפט נדרש לשאלה של תביעותסמכות מקבילות,הדיון כאשרבכנות התביעה הראשונה היא תביעת גירושין לבית הדין על כל הכרוךהכריכה להעצמה. נקבענפסק כי שתי הערכאות במצב זה מוסמכות להכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכהבשאלה. השופטת [[דורית בייניש,]] הבחינה בין שני מצבים שונים:
# <u>כאשר טרם התקבלה הכרעה בנוגע להתקיימות תנאי הכריכה</u> - במקרה זה, מסור בידי כל ערכאה '''שיקול דעת''' לעכב את הדיון על מנת לאפשר לערכאה הנגדיתהאחרת להכריע בשאלת הסמכות.
# כ<u>אשרכאשר הוכרעה שאלת הסמכות ע"י אחת מן הערכאות</u> - '''הערכאה השנייה לא תיזקק לתביעה'''. אין לאפשר קיומם של הליכים מקבילים, באותם הנושאים, בשתי ערכאות השיפוט.
השופטת בייניש, הותירה מקום לחריגים, "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיים אחד מהם, תוכל ערכאת שיפוט להיזקק לתביעה, על אף שהערכאה הנגדית הכריעה בשאלת הסמכות. טעמים מיוחדים אלו, הם מקרים בהם ערכאה כלל לא קיימה דיון בהתקיימות תנאי הכריכה, או לחלופין אם ההחלטה נגועה פגםבפגם חוקי או יורדת לשורש הסמכות. כך למשל: בית הדיןדין קבע כי הכריכה כדין למרות שנכרך עניין שאינו ניתן לכריכה על פי טיבו.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.getup.co.il/article.asp?id=530 כללים שנקבעו בעניין מרוץ סמכויות] באתר גט-אפ
* {{הארץ|עפרה אידלמן|הבעל איחר בהגשת תביעת הגירושים, אך בית הדין פסק לטובתו|1.1462334|4 בדצמבר 2007}}
*[http://www.yarimi.net/על-מירוץ-הסמכויות.php מרוץ סמכויות והערכאות השונות] באתר עו"ד ירימי נתנאל
* אריה אולמן ואריאל פינקלשטיין, [http://izs.org.il/?father_id=454&catid=459 "פתרון למירוץ הסמכויות- הצעת המכון לאסטרטגיה ציונית"], שבט תשע"ד, פברואר 2014
==הערות שוליים==
|
