הכנענים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
==תולדות התנועה==
כבר יצחק כהן, בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה ומאנשי [[ההסתדרות המצומצמת]], בוויכוח עם [[אליהו גולומב]]{{הערה|1=[[אהוביה מלכין]], האקטיביסט, ספריית אפקים-עם עובד, עמ' 30}} ראה את התחייה הלאומית בארץ ישראל מובלת על ידי הטיפוס העברי החדש בן האינטליגנציה שייווצר בארץ ישראל ויהיה שונה מיהדות הגולה החולה. רעיונות דומים
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], פרסם [[עדיה חורון]] בפריז, מאמרים רבים אשר יצרו תשתית רעיונית לתנועה הכנענית. בשנת 1938 נפגש חורון עם המשורר [[יונתן רטוש]] ופגישה זו נחשבת
בשנים 1948-1953
לאחר מעצרו של [[עמוס קינן]] ביוני 1952 בחשד שזרק [[פצצה]] אל דלת דירתו של השר [[דוד צבי פנקס]], יצאו בעיתונות נגד התנועה הכנענית שקינן היה בין חבריה{{הערה|{{דבר||גאנגסטריזם ספרותי ומדיני|1952/06/27|00201}}}}{{הערה|{{מעריב|ד"ר [[עזריאל קרליבך]]|הפצצה הכנענית|1952/06/22|00301}}}}. נטען שראשי התנועה אינם מסתירים את אהדתם למעשה וסופר שאנשי השורה של הכנענים תכננו פעולות נגד חנויות ה[[סקריפ]]{{הערה|{{דבר||לפרשת עוזי ושותפיו|1952/06/27|00804}}}}. אנשי התנועה הכחישו כל קשר למעשה וטענו שקינן עזב את התנועה במאי 1950. [[אהרן אמיר]] ו[[יונתן רטוש]] אף הגישו [[תביעת דיבה]] נגד [[ישעיהו ברנשטיין]] מ[[הצופה]] ו[[עזריאל קרליבך]] מ[[מעריב]], בשם תנועת העברים הצעירים, אך התביעות נדחו מסיבות טכניות{{הערה|{{דבר||בוטלה תביעת "הכנענים"|1953/02/01|00203}}}}.
|