הכנענים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 4:
 
==תולדות התנועה==
כבר יצחק כהן, בוגר המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה ומאנשי [[ההסתדרות המצומצמת]], בוויכוח עם [[אליהו גולומב]]{{הערה|1=[[אהוביה מלכין]], האקטיביסט, ספריית אפקים-עם עובד, עמ' 30}} ראה את התחייה הלאומית בארץ ישראל מובלת על ידי הטיפוס העברי החדש בן האינטליגנציה שייווצר בארץ ישראל ויהיה שונה מיהדות הגולה החולה. רעיונות דומים הובעוהועלו על ידי בודדים במהלך השנים.
 
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], פרסם [[עדיה חורון]] בפריז, מאמרים רבים אשר יצרו תשתית רעיונית לתנועה הכנענית. בשנת 1938 נפגש חורון עם המשורר [[יונתן רטוש]] ופגישה זו נחשבת לגורםלזו להקמתשהניעה את יסודה של התנועה{{הערה|1=[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=649 מותו של אחרון הכנענים], 2 במרץ 2008}}. בשנת 1941 הופיעה התנועה כ"הועד לגיבוש הנוער העברי"{{הערה|שם=מפלגה|{{דבר||הכנענים מקימים מפלגה|1951/09/24|00400}}}}
 
בשנים 1948-1953 יצאראה אור באופן בלתי סדיר הבטאון [[אלף (כתב עת)|אלף]] שביטא את עמדות התנועה. בשנת 1951 בעת [[הקונגרס הציוני העולמי]] בירושלים הפיצו אנשי התנועה כרוזים נגד ה[[ציונות]]{{הערה|{{דבר||וה"כנענים" - הפיצו כרוזים|1951/08/15|00120}}}}. בספטמבר 1951 התקיים כנס יסוד של אנשי התנועה{{הערה|שם=מפלגה}} ובעקבותיה הוגשה על ידי התנועה בקשה רשמית להתאגד באופן חוקי, אך משרד הפנים עיכב במכוון את מתן האישור הרשמי על ההתאגדות{{הערה|{{דבר||התחיל משפט "העברים הצעירים" נגד הצופה|1952/09/02|00415}}}}. נציג משרד הפנים הסביר שהאישור מתעכב בגלל "שהמשטרה לא סיימה את החקירה המקובלת במקרים של מתן אישורים לאגודות פוליטיות"{{הערה|שם=עקרונות}}. בעיתונים של התקופה העריכו את מספר חברי התנועה בכ-100, אך אנשי התנועה טענו שיש כ-500 חברים{{הערה|שם=עקרונות|{{דבר||עקרונות העברים הצעירים הוסברו בבית המשפט|1952/10/27|00403}}}}.
לאחר מעצרו של [[עמוס קינן]] ביוני 1952 בחשד שזרק [[פצצה]] אל דלת דירתו של השר [[דוד צבי פנקס]], יצאו בעיתונות נגד התנועה הכנענית שקינן היה בין חבריה{{הערה|{{דבר||גאנגסטריזם ספרותי ומדיני|1952/06/27|00201}}}}{{הערה|{{מעריב|ד"ר [[עזריאל קרליבך]]|הפצצה הכנענית|1952/06/22|00301}}}}. נטען שראשי התנועה אינם מסתירים את אהדתם למעשה וסופר שאנשי השורה של הכנענים תכננו פעולות נגד חנויות ה[[סקריפ]]{{הערה|{{דבר||לפרשת עוזי ושותפיו|1952/06/27|00804}}}}. אנשי התנועה הכחישו כל קשר למעשה וטענו שקינן עזב את התנועה במאי 1950. [[אהרן אמיר]] ו[[יונתן רטוש]] אף הגישו [[תביעת דיבה]] נגד [[ישעיהו ברנשטיין]] מ[[הצופה]] ו[[עזריאל קרליבך]] מ[[מעריב]], בשם תנועת העברים הצעירים, אך התביעות נדחו מסיבות טכניות{{הערה|{{דבר||בוטלה תביעת "הכנענים"|1953/02/01|00203}}}}.