משתמש:רפול/יהודה גרינקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''יהודה גרניקר''' נולד בי"ט מרחשון תרנ"ח – 14/11/1897 במושבה יסוד המעלה, נישא לילידת המושבה רבקה לבית אשכנזי ויחד יצאו להקים את [[נהלל|המושב נהלל]]. היה חלוץ, איכר, פעיל ממייסדי [[תנובה]] ירקות כארגון שיווק של חקלאי ארץ ישראל. דאגבין היתר היה מעורב להתפתחותבהתפתחות [[תמר|ענף התמרים]] ביישובי הארץ, ואף הבריח חוטרי [[דקל]] ממצרים[[אל עריש|מאל עריש]] בחוף חצי האי סיני-מצרים, עם [[בן ציון ישראלי]]. כפעילי עלייה איתר את יהודי הרי האטלס במרוקו והעלה אותם לישובי התענך, לכיש ואחרים.
 
כאשר עלו החברים הראשונים על אדמת [[יסוד המעלה]], השלטונות העות'מאנים סירבו לתת להם רשיון לבנות בית. בשנים הראשונות התגוררו המתיישבים ברפת גדולה, או בסוכות קני סוף וגומא, הם והמקנה שלהם. כנופיות שודדים גזלו אותם, הקדחת הפילה חללים רבים. מייסדיה העקשים וחדורי האמונה לא עזבו, נשארו על אדמתם תוך עיבודה, למדו ולימדו חקלאות והשכלה תורנית וחילונית, וצמחו כמושבה חזקה ופורחת. מיכאל דוד ודינה גרינקר{{הערה|[[נחשוני החולה]]}} שעלו מליטא לפתח תקוה, שם לימדו בבית הספר של [[יק"א]], הגיעו ליסוד בשנת 1894 הולידו וחינכו את ילדיהם לאהבת אדמת ציון ולחיי איכרות והשכלה ופעולה להתיישבות יהודית, ושמירת האדמה.
 
"רביר' מיכאל-דוד גרינקר לימד את בניוששת וביניהםילדיו, יהודההבנות שמחה ורחל והבנים זינדל, יצחק, משה ויהודה את תורת היהדות וחינך אותם לחיי חקלאותאיכרות – חינוך עליו הקפיד מאוד. יהודה היה מקבל מאביו 3 – 4 שיעורים ביום. בעיקר היה מטיל עליו לחזור ולשנן לעצמו את השיעורים אשר למד. מידי יום, לפני צאתם לשדה, היה מלמדו פרק במשנה והיה אומר לו: " אין שעה יפה כשרה ללימודים כשעת שחרית ". האבא והילדים יצאו מוקדם לעבודה וחזרו לפנות ערב. בתורה ובעבודה שימש רביר' מיכאל דוגמא אישית לבניו."{{הערה|http://moreshet-morocco.com/ "עליית יהודי האטלס" מורשת יהדות מרוקו}}. לימים יהודה נישא לרבקה והשניים יצאו בשנת [[1922]] לעמק יזרעאל והצטרפו אל מקימי [[מושב נהלל]]. ליהודה ורבקה נולדו שתי בנות יזרעאלה ואביבה. השתיים נאלצו לעבוד במשקם, ככל בני המשקים, וחרשו במחרשה ובעבודת השדה, המטע, הרפת ולול העופות.
 
בנוסף לעיסוקו החקלאי היה יהודה פעיל בתנועת המושבים, והיה ממקימי ארגון השיווק "תנובה" לירקות. בשנת [[1938]] סברו ראשי [[היישוב]] כי לענף גידולי התמרים, אין כל תוחלת כלכלית. הם גם התנגדו לפעולה לא חוקית, של ייבוא חוטרים ממדינות שסירבו להעברתם באופן חוקי, כדי לא לסכן את השליחים, או את הקהילות היהודיות. [[בן ציון ישראלי]] נותר כמעט בודד בדעתו לשמר ולפתח את הענף. אך, יחד עם יהודה גרינקר{{הערה|נחשוני החולה}}, [[הברחה|הבריחו]] 7,000 חוטרים מ[[אל עריש]] שלחוף [[הים התיכון]], [[חצי האי סיני|בחצי האי סיני]]-[[מצרים|מצרים]].
 
בשנת 1953 יצא יהודה גרינקר כשליח תנועת המושבים למרוקו, במטרה לאתר בה 'איכרים יהודים', ששמועה עיקשת יצאה על קיומם, אך איש לא ידע היכן הם ואם אמנם ישנם כאלה.