מנחם די לונזאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
==ספריו==
 
רבי מנחם חיבר מספר חיבורים, הנכללים בשם הכולל "שתי ידות", שיצא לאור לראשונה ב[[ונציה]] בשנת [[ה'שע"ח]] ([[1618]]). הספר כולל עשרה חיבורים, הנחלקים לשתי "ידים": "'''יד עני"''' ובה חמש "אצבעות" - חמשה חיבורים עצמאיים של רבי מנחם, ו"'''יד המלך"''' ובה חמש "אצבעות" - חמשה חיבורים משל קדמונים שקדמוהו, מדברי [[חז"ל]].
 
'''יד עני''' - חיבוריו העצמאיים הםכולל:
 
#'''אור תורה''' - הגהת ה[[תורה שבכתב]]. חיבור זה, יחד עם דברי ה[[רמ"ה]] ובעל [[ידידיה שלמה מנורצי|מנחת שי]], הפכו לקובעי נוסח המקרא המקובל. לצורך חבור זה נעזר רבי מנחם ביותר מעשרה כתבי יד של המקרא, וספרי מגיהי המקרא שקדמוהו.
שורה 24:
#'''דרך חיים''' - שירים בענייני הלכה.
#'''טובה תוכחת''' - והוא שיר גדול בן שלש מאות ושמונים בתים, בתוכחות [[מוסר]].
'''יד המלך''' - החיבורים שההדיר הם: [[אגדת בראשית]]; [[מדרש אגור]]; [[תנא דבי אליהו]]; [[אבות דרבי נתן]]; [[מסכת דרך ארץ]]; [[אותיות דרבי עקיבא]]; הוספות ל[[מדרש רבה]], [[מדרש ילמדנו]], [[ספרא]] ו[[תנחומא]]; פרקי גן עדן ועץ החיים. למעשה, מחמת חוסר תקציב, נמנע מרבי מנחם להדפיס את כל עשרת חלקי "שתי הלחם" בהוצאה הראשונה, ולכן לא נכללו בה מתוך החיבורים שההדיר אלא "אגדת בראשית". אך "מדרש אגור" כבר נדפס על ידו כספר עצמאי ב[[צפת]] בשנת [[ה'שמ"ז]] ([[1587]]) (וחזר ונדפס אחר כך ב[[ניו יורק]] בשנת [[ה'תרצ"ד]] מתוך כתב יד תחת השם "משנת רבי אליעזר").
 
כל חיבוריו העצמאיים, מלבד "טובה תוכחת", ראו אור במהלך השנים כספרים נפרדים. בנוסף נדפסו מאמרים שכתב בביאור דברי ספר הזוהר בכמה מקומות, בתוך ספר "זוהר חדש" בדפוסים הנפוצים, והגהות שכתב על ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נדפסו על ידי ה[[חיד"א]] בתוך ספרו "ככר לאדן".
 
בנוסף נדפסו מאמרים שכתב בביאור דברי ספר הזוהר בכמה מקומות, בתוך ספר "זוהר חדש" בדפוסים הנפוצים, והגהות שכתב על ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נדפסו על ידי ה[[חיד"א]] בתוך ספרו "ככר לאדן".
חיבורו "עומר מן", ביאור ה[[אידרא זוטא]], וספרא דצניעותא נדפס לראשונה בווילנא (תרמ"ג, 1883) אך צונזר קשות. בחיבור הוא משיג על דברי ר' חיים ויטל ומתנגד להם בחריפות. כל ההשגות הללו נשמטו בדפוס.
* '''אמרי אמת''' - השגות על פירושי המקובלים לספרי הקבלה הקדמונים (פירוש רבי יוסף אבן טבול על האידרא רבה; פירוש רבי חיים ויטאל על האידרא רבה; פירוש האר"י על ספרא דצניעותא).
 
חיבורו* "'''עומר מן",''' - ביאור ה[[אידרא זוטא]], וספרא דצניעותא נדפס לראשונה בווילנא (תרמ"ג, 1883) אך צונזר קשות. בחיבור הוא משיג על דברי ר' חיים ויטל ומתנגד להם בחריפות. כל ההשגות הללו נשמטו בדפוס.
<br />בדור האחרון פרסם הרב [[יוסף בוקסבוים]] מהלכותיו ל"[[פורים משולש]]", בכתב העת '''מוריה''' ז, ב-ג (תשל"ז) עמ' 3-6.
 
* '''עבודת עבודה''' - תפילות ושירים (נדפס שקלוב תקס"ג)
 
* '''קנין אברהם''' - דקדוק
 
* '''מעשיות מלוקטים מירושלמי ומדרשים''' (נדפס הוסיאטין תרנ"ט)
 
* '''פירוש על הגדה של פסח''' (נדפס ירושלים תקע"ו).
 
* '''תורה אור''' (נדפס ברלין תק"ה).
 
* '''עבודת בית ה'''' - (נדפס שלוניקי תקל"ה).
 
* '''הלכות ל"[[פורים משולש]]"''', ההדיר יוסף בוקסבוים ('''מוריה''' ז, ב-ג, תשל"ז עמ' 3-6).
 
* '''קיצור סדר האצילות''' - חיבור שכתב ר' חיים ויטל עם השגותיו והערותיו של ר' מנחם די לונזאנו. יצא לאור לראשונה מכתב יד על ידי יוסף אביב"י בשנת תש"ע (2009) בהוצאת מכון בן צבי.
 
==לקריאה נוספת==