חלחול (עיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37:
 
==תולדות המקום==
העיר נזכרת פעם אחת ב[[תנ"ך]], ברשימת ערי [[שבט יהודה]]: {{ציטוטון|"חַלְחוּל בֵּית-צוּר וּגְדוֹר}}{{הערה|[[ספר יהושע]], טו, נ"ח.}}, ואכן, מדרום לחלחול המודרנית מצויה "ח'רבת בית צור" (היא [[בית צור]]), ומצפון לה "ח'רבת ג'דור" (היא [[גדור (עיר מקראית)|גדור]]).
המקום מוזכר פעם אחת ב[[תנ"ך]], ברשימת ערי [[שבט יהודה]]: "חלחול, בית צור, וגדור" ([[ספר יהושע]] טו, נח). שמה מוזכר גם כיישוב [[יהודי]] שהיה באזור ב[[תקופת בית שני]]. חלחול העתיקה מוזכרת אצל [[יוסף בן מתיתיהו]] כיישוב בו חנו [[אדום (עם)|אדומים]] בזמן [[המרד הגדול]]. [[יצחק בן צבי]] מתאר משפחה מתושבי היישוב הנושאת את השם '[[שטרית]]' (המצוי בין [[יהודי מרוקו]]), וסובר שהם צאצאים של יהודים שעלו לארץ מה[[מגרב]], כנראה בראשית [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]{{הערה|1='''"שאר ישוב" מאת יצחק בן צבי, [[תשכ"ו]]}}.
 
העיר נזכרת גם כיישוב [[יהודי]] שהתקיים ב[[תקופת בית שני]], ו[[יוסף בן מתיתיהו]] מציינה כיישוב בו חנו [[אדום (עם)|אדומים]] בזמן [[המרד הגדול]]{{הערה|[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], ד, 522.}}.
במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה|תקופת הברונזה הקדומה]]. בסביבה נערך [[קרב בית צור]] בימי [[החשמונאים]]. היה זה כאשר [[ליסיאס (מצביא(|ליסיאס]] המצביא ה[[יוון|יווני]] הגיב על מפלה קודמת שנחל ב[[קרב אמאוס]] והביא איתו מדרום [[ארץ ישראל]] חיל גדול יותר מאשר היה ברשותו בקרב קודם. ליסיאס רצה להפתיע ולפלוש ליהודה דרך מדבר [[אדום (ארץ)|אדום]] מכיוון דרום מאזורים לא מיושבים ביהודים, אך יהודה גילה את תכסיסו וחסם בפניו את הדרך ל[[ירושלים]]. הקרב בין שני הצבאות נערך בדרך לירושלים סמוך לבית צור וצפונית לחלחול.
 
המקום מוזכר פעם אחת ב[[תנ"ך]], ברשימת ערי [[שבט יהודה]]: "חלחול, בית צור, וגדור" ([[ספר יהושע]] טו, נח). שמה מוזכר גם כיישוב [[יהודי]] שהיה באזור ב[[תקופת בית שני]]. חלחול העתיקה מוזכרת אצל [[יוסף בן מתיתיהו]] כיישוב בו חנו [[אדום (עם)|אדומים]] בזמן [[המרד הגדול]]. [[יצחק בן צבי]] מתארתיאר משפחה מתושבי היישוב הנושאת את השם '[[שטרית]]' (המצוי בין [[יהודי מרוקו]]), וסובר שהם צאצאים של יהודים שעלו לארץ מה[[מגרב]], כנראה בראשית [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]{{הערה|1='''"שאר ישוב" מאת יצחק בן צבי, [[תשכ"ו]]}}.
 
במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה|תקופת הברונזה הקדומה]].
 
במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה|תקופת הברונזה הקדומה]]. בסביבה נערך [[קרב בית צור]] בימי [[החשמונאים]]. היה זה כאשר [[ליסיאס (מצביא(|ליסיאס]] המצביא ה[[יוון|יווני]] הגיב על מפלה קודמת שנחל ב[[קרב אמאוס]] והביא איתו מדרום [[ארץ ישראל]] חיל גדול יותר מאשר היה ברשותו בקרב קודם. ליסיאס רצה להפתיע ולפלוש ליהודה דרך מדבר [[אדום (ארץ)|אדום]] מכיוון דרום מאזורים לא מיושבים ביהודים, אך יהודה גילה את תכסיסו וחסם בפניו את הדרך ל[[ירושלים]]. הקרב בין שני הצבאות נערך בדרך לירושלים סמוך לבית צור וצפונית לחלחול.
 
==גד החוזה, נתן הנביא ויונה==
שורה 47 ⟵ 53:
לעומת זאת, ישנן מספר מסורות [[אסלאם|מוסלמיות]] בדבר מקום קבורתו של [[יונה הנביא]]. מסורת אחת מזהה את קברו ב[[מסגד]] בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר [[חברון]]:
*[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] כותב כי הערבים יקראו לו נֶבִּי יונַאס אך המושלמנים <!-- לא לשנות - כך כתוב במקור --> יושבי הכפר הם קנאים ואדוקים ולא יניחו לאיש זר אשר איננו מקורב עמהם לבוא את תוך ה[[מסגד]]". מסורת זו מופיעה גם ברשימת קברים משנת [[ה'תק"א]] (1810) בספר '''אוצר טוב''' להחכם וכו', ד"ר ברלינר [[תרל"ט]] (1873). הם מזכירים כי על הקבר יש בית מסגד.
 
*הנוסע [[אסלאם|המוסלמי]] [[אבן בטוטה]] בן [[המאה ה-14]] מספר כי לאחר שהיה ב[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]], ירד מזרחה ל[[ים המלח]] שהוא מכנה אותו "אגם לוט" ובדרכו ל[[ירושלים]] הוא עוצר בחלחול, היכן שהוקם [[מסגד]] גדול מעל לקברו של [[יונה הנביא]]. הוא מכנה אותו אתר קדוש יחד עם האתרים בחברון וב[[בית לחם]]{{הערה|1= [http://coll-ferry-montlucon.planet-allier.com/bapalesyrieR.htm מקור: בצרפתית]}}.
*נוסע [[קראים|קראי]] משנת [[ה'ת"א]] (1641), המזכיר מסורה זו "יוסיף כי הישמעאלים לא הניחו לבוא אל הקבר בעד כל הון. ומסורת הערבים כי פה קבור הנביא יונה אין לה כל יסוד. כי המסורה אשר לאחינו תראה את קבר הנביא הזה בכפר כנה אצל צפת. וגם הערבים בעצמם יראו את קברו בעוד מקומות שונים"
שורה 58 ⟵ 65:
 
[[קטגוריה:נפת חברון]]
[[קטגוריה:יישובים ברשות הפלסטינית]]
[[קטגוריה:ערי יהודה]]
[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:יישובים ברשות הפלסטינית]]
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:המרד הגדול]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערים עתיקות]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]