החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
||
שורה 1:
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}
החיים ב[[מדינת ישראל]] מוסדרים במידה רבה באמצעות [[חוק]]ים. מאז הקמת המדינה מחוקקת [[הכנסת]] את חוקיה, אך מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטון העות'מאני]]. נכון ל-[[2015]] היו בישראל 905 חוקים.{{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawLaws.aspx?t=LawLaws&st=LawLaws רשימת החוקים בישראל] באתר [http://www.knesset.gov.il הכנסת]}}
[[קובץ:SeferHahukim.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חוברת בקובץ "ספר החוקים"]]
שורה 54:
חבר כנסת שאינו שר או סגן שר, או קבוצת חברי כנסת רשאים להגיש הצעת חוק מטעמם. קיימות מספר הגבלות על הצעות חוק אלו וההליכים בכנסת לאישורם. מספר החוקים שרשאי חבר הכנסת להציע מוגבל. הנחת הצעת חוק פרטית לפני הכנסת טעונה אישור של [[נשיאות הכנסת]] (מורכבת מ[[יושב ראש הכנסת]] וסגניו), והם רשאים למנוע העלאת הצעה "[[גזענות|גזענית]] במהותה", או כזו השוללת את מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד להצעת חוק ממשלתית, ניתן למשוך הצעה חוק פרטית רק עד סיום מועד הדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה.
לאורך השנים, גדל באופן משמעותי מספר הצעות החוק הפרטיות, הן כמותית והן באופן יחסי. אם ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]] הוגשו 47 הצעות חוק פרטיות, ו-18 מהן אושרו כחוקים, הרי שב[[הכנסת ה-15|כנסת ה-15]] הוגשו 4,012 הצעות חוק פרטיות, מתוכן אושרו 194. באחוזים, זינק אחוז החוקים שמקורם בהצעות פרטיות מ-6% בכנסת השלישית ל-53% בכנסת ה-15. עם זאת, שיעור הצעות החוק הפרטיות שמוגשות ולא מקודמות עולה בהתמדה. בכנסת השלישית, 38% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו אושרו גם בקריאה שנייה ושלישית. בכנסת ה-15, רק 5% מהצעות החוק הגיעו לכדי השלמת החקיקה. סך כל הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת בעשור שבין 2002-2011 הוא 12,725.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/Savedem/posts/254883411261611 שיא עולמי אבסולוטי מבין הפרלמנטים הקיימים בעולם] בעיתון [[נובוסטי נידלי]]}}
===הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת===
שורה 60:
==הדיון בכנסת==
הדיון בכנסת בהצעת חוק נעשה בשלבים אחדים המתפרסים על-פני תקופה של שבועות ואף חודשים, כך שמתאפשר דיון מעמיק בהצעה. לעתים נערך הדיון בלוח זמנים מוכתב מראש (למשל הדיון בחוק התקציב ובחקיקה הנלווית לו, שיש שאיפה לסיימם עד לתחילת השנה), והלחץ שמצב זה יוצר על הדיון בכנסת
לאחר פרסום [[רשומות#הצעות חוק|הצעת החוק]] היא מועברת לדיון ב[[הכנסת|כנסת]] ובוועדותיה. הדיון במליאת הכנסת, בעת שהחוק מובא לקריאות השונות, מופיע בפרסום "דברי הכנסת" (שאינו במסגרת "רשומות"). לעתים יש בדיון זה מידע נוסף אודות מטרותיו של החוק הנידון והרקע לחקיקתו, ואף בו יש כדי לסייע בפרשנות החוק.
שורה 77:
===הדיון בוועדות הכנסת===
הוועדה שדנה בהצעת החוק היא בדרך כלל הוועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה.
הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. כשנדרש [[בג"ץ]] לסוגיה זו, קבע כי יש להבחין בין חוק חדש שנועד לקבוע הסדר שלם - אז מתחם הנושאים בהם רשאית הוועדה לדון רחב יותר, לעומת תיקון של חוק קיים, העוסק בהסדר ספציפי, שאין לחרוג ממנו באופן ניכר. כן קבע בית המשפט כי מתחם ה[[סבירות]] של החלטת הוועדה הדנה בהצעת חוק, לעניין זה, הוא רחב.{{הערה|1=בג"ץ 8238/96 [http://elyon1.court.gov.il/files/97/130/045/e09/97045130.e09.HTM עליאן אבו עראר ואח' נ' שר הפנים, אליהו סוויסה ואח']}}
שורה 88:
===הדיון במליאת הכנסת - קריאה שנייה ושלישית===
בקריאה השנייה מוצגת הצעת החוק על ידי יושב ראש הוועדה שדנה בה, או על ידי אחד מחבריה. לאחר מכן,
ההצבעה בקריאה השנייה מתקיימת על כל סעיף ועל כל הסתייגות בנפרד, אך יושב ראש הישיבה רשאי לאחד הצבעה על סעיפים שלא הוגשו לגביהם הסתייגויות. אין מצביעים על הסתייגויות של חברי כנסת שלא נכחו בישיבת המליאה.
| |||