ג'וליאן דה-פרייטס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
'''ג'וליאן דה-פרייטס''' (ב[[אנגלית]]: '''Julian Mignon de Freitas''';{{כ}} [[26 ביולי]] [[1889]] - [[1952]]) היה [[שופט]] [[בריטי]] שכיהן ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[המנדט הבריטי]]. ישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי, כאחד מהרכב שלושת השופטים שדנו ב[[ערעור]]ו של [[אברהם סטבסקי]], מנאשמי משפט [[רצח ארלוזורוב]], על הרשעתו בבית המשפט לפשעים חמורים, שבגינה נגזר עליו [[עונש מוות]].
==קורות חייו==
ג'וליאן דה פרייטס נולד בשנת 1889 בעיר [[ברנטפורד]] {{אנ|Brentford}} בחבל [[מידלסקס]] {{אנ|Middlesex}} ב[[אנגליה]]. בשנים [[1904]] - [[1909]] למד ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שירת כסרן ב[[רגימנט]] של [[גלוסטר]]. ראשית הקריירה שלו ב{{ה|שירות הקולוניאלי}} הבריטי הייתה במשטרת [[גמביה]]. לארץ ישראל הגיע בשנת [[1928]] ונתמנה לנשיא מחוזי מחליף. בתפקידו כיהן בין השאר כשופט בבית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]], ואף היה לתקופה קצרה במינוי כשופט בריטי שלישי בבית המשפט לערעורים{{הערה|{{PalBull||Appointments|1929/07/18|00300}}}}. במרץ 1930 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי
בסוף 1933 הוא שב לארץ ישראל מחופשה כדי לכהן כנשיא המחוזי ב[[שכם]]{{הערה|{{דואר היום||חלופי הגברי בבתי המשפט המחוזיים|1933/12/10|00410}}}}. באוגוסט 1934 סיים השופט דה פרייטס את תפקידו בארץ ישראל ויצא ל[[מצרים]] על מנת לכהן כשופט ב[[בתי המשפט המעורבים במצרים]] {{אנ|Mixed_Courts_of_Egypt}}, טריבונלים מיוחדים ששפטו בהם שופטים מצרים וזרים, בעיקר בריטים. על שירותו בשירות הקולוניאלי הבריטי זכה השופט דה פרייטס לתואר אביר ב[[מסדר האימפריה הבריטית]], ה-OBE.
| |||