ננו-פלואידיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישורים לפירושונים
קצת קישורים פנימיים וקצת תקלדות.
שורה 1:
'''ננופלואידיקהננו-פלואידיקה''' הוא תחום אשר [[מחקר|חוקר]] את ההתנהגות, ה[[תורת הבקרה|בקרה]] והשליטה של תהליכי [[מכניקת הזורמים|זרימה]] בתוך [[ננו-מבנה|מבנים ננומטריים]] ([[סדר גודל]] של 1-100 [[ננומטר]]) כגון ננו-תעלות, נקבוביות, ננו-חרירים. הננופלואידיקההננו-פלואידיקה התפתחה מתוך ה[[מיקרופלואידיקה]] עם התקדמות תהליכי המזעור.
 
זורמים אשר נמצאים במבנים ננומטריים מתנהגים באופן שונה מאשר זורמים במבנים שאינם ננומטריים.
שורה 10:
 
== תאוריה ==
[[קובץ:NCAM.png|גדול|מסגרת|שמאל|[[איור]] של [[ממברנה]], בעלת [[מערך (מבנה)|מערך]] של ננו-קפילרות - NCAM מורכבת ממספר רב של ננוקפילרותננו-קפילרות מקבילות, כלשלכל אחדאחת מהםמהן יש [[רדיוס]] a/2, שהוא בערך באותו האורך. של [[אורך דביי]] K<sup>-1</sup>.]]
בשנת [[1965]], Rice ו-Whitehead פרסמו את זרעי תרומתם ל[[תאוריה]] של ניידות תמיסת [[אלקטרוליט]]ים בצינוריות ארוכות (באופן אידאלי) בעלות [[קוטר]] ננומטרי.<ref>Rice, C. L.; Whitehead, R. ''Journal of Physical Chemistry'' 1965, '''69''', 4017-4024.</ref> {{ש}}
הפוטנציאל של ϕ, במרחק רדיאלי r נתון על ידי [[משוואת פואסון]] בולצמן
שורה 16:
כאשר κ הוא [[אורך דביי|מרחק דביי]] ההופכי
<br /><math>\kappa = \sqrt{\frac{8\pi n e^2}{\epsilon k T}} </math><br />
κ נקבע על ידי ה[[צפיפות]] היוניתה[[יון|יונית]]- n, הקבועה[[קבוע דיאלקטרי|קבוע הדיאלקטרי]]- ε, [[קבוע בולצמן]]- k, וה[[טמפרטורה]]-T. בידיעת הפוטנציאלה[[פוטנציאל חשמלי|פוטנציאל החשמלי]] (ϕ(r ניתן למצוא את [[צפיפות מטען|צפיפות המטען]] מתוך משוואת פואסון הניתנת להיות מבוטאת בפתרון של [[פונקציות בסל]] מסדר ראשון, I<sub>0</sub>, ומותאמת לסדר גודל של הרדיוס הקפילרי a.{{ש}}
[[משוואות תנועה|משוואת התנועה]] תחת שילוב של [[לחץ]] ו[[זרם]] המונע חשמלית ניתנת לביטוי על ידי:
<br /><math>\frac{1}{r} \frac{d}{dr} \left (r \frac{d v_z}{dr} \right )= \frac{1}{\eta} \frac{dp}{dz} - \frac{F_z}{\eta}</math><br />
שורה 25:
 
== [[ייצור]] ==
מבני-ננו המאפשרים התנהגות ננןננו-פלואידית הם: ננו-תעלות, ננו-חריצים או מערכי ננו-חריצים ומערכי נקבים ותעלות. מבנים אלו עשויים מחומרים שונים כגון [[סיליקון]], [[זכוכית]], [[פולימר]]ים למשל: [[זכוכית אקרילית]] או PDMS-Polydimethylsiloxane או PCTE-polycarbonate
ושלפוחיות [[סינתטי]]ות.<ref>Karlsson, M.; Davidson, M.; Karlsson, R.; Karlsson, A.; Bergenholtz, J.; Konkoli, Z.; Jesorka, A.; Lobovkina, T.; Hurtig, J.; Voinova, M.; Orwar, O. ''Annu. Rev. Phys. Chem.'' 2004, '''55''', 613-649.</ref> תהליכי הייצור כוללים: [[פוטוליתוגרפיה]] סטנדארטית, [[הדפס אבן|ליתוגרפיה]] רכה, מיקרו-מכניקה גושית או משטחית, שיטות שכפול (הבלטה [[הדפסה]], [[יציקה]] ו[[הזרקה]]), או [[איכול יבש|איכול]] כימי.
<ref>Lichtenberg, J.; Baltes, H. In ''Advanced Micro & Nanosystems'', 2004; Vol. 1, pp 319-355., 4</ref><ref>Mijatovic, D.; Eijkel, J. C. T.; van den Berg, A. ''Lab on a Chip'' 2005, '''5''', 492-500.</ref>