גאיוס מריוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ ←קרב אקווה סקסטיה: קישורים פנימיים |
|||
שורה 77:
==גאות ושפל==
===שיא כוחו של מריוס וניסיונו למהפכה חוקתית===
במחצית השנייה של שנת [[101 לפנה"ס]] היה מריוס בשיא תהילתו וכוחו. בשנה זו הוא שב לרומא עטור תהילת הניצחון על הטווטונים והקימברים וחגג טריומף כפול. זו הייתה השנה הרביעית ברצף שבה כיהן כקונסול. מריוס שלט שליטה כמעט מוחלטת על הצבא, שהיה נאמן רק לו אישית. הוא נישא על אהדת ה[[פלבס]], שראה בו "מושיע המולדת" ואף כינוהו [[רמוס ורומולוס|רומולוס]] השלישי ו[[מרקוס פוריוס קאמילוס|קאמילוס]] השני{{הערה|1=מומזן, כרך ב', עמ' 403.}}.
ברומא חיכו לו בני בריתו הפוליטיים מסיעת הפופולארים, [[גאיוס סרביליוס גלאוקיה]], שאותו כינה [[קיקרו]] בגנאי בכתביו כ"[[היפרבולוס בן אנטיפנס|היפרבולוס]] הרומאי"{{הערה|1=מומזן, כרך ב', עמ' 409. היפרבולוס היה מדינאי [[אתונה העתיקה|אתונאי]] בן [[המאה ה-5 לפנה"ס]] שנחשב לדמגוג והיה, כנראה, האחרון שהוגלה מאתונה בנוהל ה[[אוסטרקיזם]].}}, ו[[לוקיוס אפוליוס סטורנינוס]], [[טריבון#טריבון העם|טריבון הפלבס]] לשעבר. כבר בשנת [[103 לפנה"ס]] יזם סטורנינוס חקיקה לחלוקת אדמות לחייליו הוותיקים של מריוס וכן רדף משפטית את המצביאים הכושלים של מלחמת הקימברים. השלושה חברו לשם הגשמת מטרותיה של הסיעה הפופולארית מאז ימי [[גאיוס גרקכוס]]: הגברת כוחם ואי תלותם של [[מגיסטראט|המגיסטראטים]] הרומאים בסנאט, העצמת השפעתן של אספות העם והורדת [[הסנאט הרומי]] ממעמדו כגוף השולט ברפובליקה למעמד של יועץ לשלטון. בנוסף היה על מריוס למלא את הבטחתו לחייליו ולהתחיל בחלוקת האדמות.
| |||