קידוד תווים – הבדלי גרסאות

===מערכת תווים מקודדת===

 

 

מספר יכול לייצג תו אחד בלבד, אסור שיקרה מצב בו מספר אחד מייצג תווים רבים, זה ייצור עמימות ולא יאפשר פענוח אמין של הטקסט לאחר הקידוד. לעומת זאת, ייתכן ומספרים שונים ייצגו את אותו התו, תופעה זו מתרחשת ב[[יוניקוד]], למשל, מטעמי תאימות לאחור לקידודים ישנים יותר.

===צורת קידוד תווים===

 

 

[[מחשב]]ים מייצגים מספרים ב[[בסיס בינארי|צורה בינארית]] תוך שימוש במספר קבוע של [[סיבית|סיביות]]. מספר הסיביות משתנה ממחשב למחשב. משום שמספר הסיביות המשמש להצגתו של מספר, קבוע, ניתן לייצג רק מספרים עד לגודל מסוים. לדוגמה, מחשב המשתמש ביחידות של 16 סיביות לשם ייצוג מספר יוכל לייצג באופן ישיר רק את המספרים בין 0 ל-65,535. ערכן של נקודות הקוד שרירותי ואינו מוגבל על ידי אילוצים של ייצוג בסיביות ואכן בקידודים מסוימים הוא בין 0 ל-1.4 מיליון למשל. כדי לייצג מספרים אלה, ניתן לנקוט בדרך העקיפה של שימוש במספר יחידות של 16 סיביות לשם ייצוגו של מספר בודד.

===סכימת קידוד תווים===

 

 

לרב, אין צורך בציון מיוחד משום שמראש בחרנו בערכי הקוד כך שניתן יהיה לייצגם על ידי 8 סיביות או שקבענו כיצד יש להשתמש ביחידות של 8 סיביות כדי לייצגם. ב[[יוניקוד]] למשל, סכימת קידוד התווים פשוטה למדי ומציינת לרב רק אם יש צורך בהצגת ערכי הקוד בצורה של big-endians או little-endians, וגם זה לא נדרש כאשר משתמשים ב-[[UTF-8]]. למרות זאת, לעתים נחוץ שימוש בסכימות קידוד תווים מתקדמות יותר, המשתמשים בערכי מילוט לשם החלפה בין מספר סכימות פשוטות יותר (כך ב ISO 2022), ובין סכימות כיווץ, המנסות לצמצם את מספר הבתים בו נעשה שימוש לכל נקודת קוד (לדוגמה, סכימת הכיווץ הסטנדרטית ליוניקוד,Standard Compression Scheme for Unicode (SCSU), BOCU, ו-Punycode).