ויקיפדיה

הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הגהה
שורה 403:
בחודש מרץ 1948 הגיע מידע ל[[שייקה דן]] אשר ניהל את הרכש ביוגוסלביה, על כך שהספינה האיטלקית '''לינו''' מעמיסה בנמל [[פיומה]] 8,000 רובים ו-6 מיליון כדורים שנרכשו ב[[צ'כיה]]. הנשק הוסתר תחת עמודי חשמל, ויעד ההפלגה היה לביירות. שלטונות יוגוסלביה ידעו על המשלוח ולא התערבו מחשש לקשריהם עם צ'כיה.
 
כמות כזאת של נשק בידי שיועד ל[[צבא השחרור הערבי]] אשר תגיע לחזיתות בארץ ישראל יכלה להשפיע קשות על המערכה הצבאית ולהטות אותה לרעת ישראל. העניין הועלה בפני [[שאול אביגור]], שריכז את פעילות המוסד לעליה ב' באירופה. אביגור החליט שיש למנוע מהנשק שהוטען על '''לינו''' להגיע לערבים. הוחלט להשתלט על הנשק ולהעבירו לידי ישראל. האונייה '''דרום אפריקה''' הועברה לחוף שמול [[קיסריה]], ושם עלו עליה 25 לוחמים עם נשק. האנייה יצאה ליירט את '''לינו'''. הפיקוד היה בידי [[שמואל ינאי]].{{הערה|אליעזר טל. עמ' 126.}}
 
'''הפעילות האווירית''' - איטליה שימשה גם תחנת מעבר למטוסים שנרכשו בארצותב[[ארצות הברית]]. ברומאב[[רומא]] הבצענערך קורס טיס טייסים אנשילאנשי מח"ל. וכן, התבצעה פעילות רבה של סיורים ביםרבה ב{{ה|ים האדריאטי}} והוכנווהוכנה פצצה להטלה מהאוויר. כאלטרנטיבה הוכנה גם קבוצת השתלטות שתעלה לספינהאל '''לינו''' בלב ים. {{ציטוטון|השפעתו האפשרית של הנשק שהיה ב"לינו" על מהלך הקרבות בצפון הארץ דרבנה את כולם למאמץ ולסיכון, ובלבד שהמטען לטלא יגיע לידי הערבים.}}{{הערה|אמנון יונה, עעמ' 96.}}
 
[[עדה סירני]] מסרה לשלטונות האיטלקיים את המידעמידע על הספינה '''לינו''' ועל והנשקהנשק המוסתר בה. הספינה נכנסה ב-3 אפריל 1948 לנמל מולפאטה שבאיטליה עקב תקלה. היתההייתה זאת תקופת בחירות באיטליה ראשות העיר מולפאטה הייתה בידי הקומוניסטים, החלו הפגנות בשערי הנמל. בעיתוני הימין נכתב שמדובר בנשק המוברח לקומוניסטים מיוגוסלביה. בעיתון הקומוניסטי L'UNITA נמסר שנתגלתה פרובוקציה של המשטרה נגד המפלגה הקומוניסטית. הצוות נעצר לחקירה, והספינה הועברה לנמל [[בארי]].
 
הפרסום הרב שניתן ל'''לינו''' משך למקום את הבריטים. הם חשדו מצדם שמדובר בנשק המיועד לישוב היהודי בארץ ישראל.{{הערה|אמנון יונה, עעמ' 115.}} ב-6 לאפריל הגיעה [[משחתת]] בריטית שעגנהועגנה בקרבת ה'''לינו'''. המשחתת שחששהחששה מחבלה ימית הפעילהולכן שמירה וזרקורים, ותוך כך גם לא אפשרהאיפשרה להתקרב אתאל ה'''לינו''' בלילה. הופצה שמועה שמשימת המשחתת הייתה ללוות את ה'''לינו''' בים התיכון עד בירותביירות. ולהתערב, רק אם יתברר שהמשלוח מיועד לארץ ישראל.{{הערה|[[יוסף דרור]], עעמ' 30.}}
 
[[יוסף דרור]] ובני קרביץ ניסו להתקרב ולהצמיד מוקש אל '''לינו''', אך אמצעים שהפעילה המשחתת לא אפשרו זאת. [[עדה סרני]] העלתה בפני השלטונות האיטלקיים את הצד המגוחך בכך שמשחתת בריטית מבצעת פעילות קרבית בנמל איטלקי. האיטלקים דרשו ממנה לצאת. למחרת ב-10 באפריל חדרו שוב השחיינים לנמל והטביעו את הספינה. המוקש פעל היטב והפגיעה היתההייתה מדויקת. פרט לספינה ששקעה במקום לא נפגע אף אדם. התחמושת ששקעה עם ה'''לינו''' נפסלה לשימוש. הרובים טופלו על ידי הצבא האיטלקי, ומרביתו נשאר ראוי לשימוש. הדחיההדחייה בהגעת הנשק לצבאל[[צבא השחרור]] מנעה התחזקות משמעותיתשלו.
 
===חבלה בגשרים בלבנון===
שורה 432:
בתחילת חודש יוני פתח הצי המצרי ביזמה התקפית שהתבטאה בפיזור מאמץ לנקודות שונות:
 
====תקיפת קיסריה====
ב-2 ביוני 1948 הפגיזה מקשת 101 בתותח 3" את נמל קיסריה במשך רבע שעה. נפגעה סירת דיג במעגן. המקשת נסוגה בלא תגובה ישראלית, וקיבלה שם חדש '''קיסריה'''.
 
====תקיפת נהריה====
באותו יום (ב-2 ביוני 1948) נשלחה שולת המוקשים מספר 102 במשימת יירוט ספינת רכש ''קתרין מארי'' מדרום לקפריסין ולהטביעה, כדי למנוע מהגעת מטען הנשק, הציוד והתחמושת שנשאה, לישראל. בהמשך לנוע לנמל נהריה, כדי להפגיזו ולהשמידו ולהטביע את כלי השיט הנמצאים בו.{{הערה|לא ברורה זהות האונייה המדוברת. בנהריה לא היה נמל או מעגן אך המצאות הבריטים בנמל חיפה חייבה הפנית אניות נשק לחופי פריקה אלטרנטיביים.}}
 
שורה 443:
[[File:BtlTLV4648.jpg|250px|thumb|תרשים קרב בו [[אח"י אילת (א-16)]] מונעת שייטת מצרית מלבצע חבלה בנמל תל אביב, 4 יוני 1948]]
{{ערך מורחב|תל אביב במלחמת העצמאות|הקרבות בים}}
 
ב-4 ביוני 1948 יזמו המצרים חבלה שתביא לסגירת נמל תל אביב. לשם כך ריכזו כוח שכלל את אוניית התובלה '''אמירה פאוזיה''' מלווה בשולת המוקשים מס 104 גררה שתי נחתות קטנות מלאות בחומר נפץ שיועדו לחדירה ופיצוץ תוך הנמל. היה אמור להתבצע במקביל לתקיפת מטוסי חיל האוויר המצרי.
 
הכוח המצרי התגלה לתצפיות בחוף. מפקדת חיל הים קיבלה הודעה:
 
{{ציטוטון| אניהאונייה גדולה עם אסדות פלישה וכמה סירות עברו צפונה}}.
 
הההערכהההערכה בישראל הייתה כי מדובר בהנחתת כח פלישה מצרי באיגוף ימי לפאתי תל אביב.{{הערה|ענת קדרון, עמ' 61.}}
 
[[אח"י אילת (א-16)]] שנמצאה 7 מיל מול תל אביב ו'אוניית השירות 'חנה סנש'' שנמצאה מול עתלית נשלחו כנגד כוח הנחיתה. התפתח קרב בין המקשת המצרית לבין [[אח"י אילת (א-16)]] שנפגעה. אחד התותחים יצא מכלל פעולה.
שורה 465 ⟵ 466:
בליל 17/18 הופגזה העיר הלבנונית [[צור]] מהים על ידי [[אח"י אילת (א-16)]] ו[[אח"י וג'ווד]] במטרה לשכנע את הלבנונים להימנע מהרחבת הלחימה.
 
=== תפיסת נשק ערבי בים ===
[[File:Argiro.jpg|250px|thumb|ספינת הנשק לערבים ארג'ירו בעת המפגש עם אוניות חיל הים]]
[[File:Argiro2.jpg|thumb|ממוזער|250px|ספינת הנשק ארג'ירו הרובים מוכנים על הסיפון להעברה]]
{{ערך מורחב|מבצע שודד}}
ב-10 באפריל הוטבעה הספינה ''לינו'' בנמל בארי. ב-14 באפריל הודיעה ממשלת סוריה שהנשק שנמא באוניה ''לינו'' בבעלותה נרכש כחוק. הקולונל הסורי מרדם ביי נשלח לנהל את חילוץ הנשק והעברתו. התחמושת כולה נפסלה אך מרבית הרובים שהיו ארוזים היטב נמצאו ראויים לשימוש. הרובים קיבלו טיפול מונע בידי נשקים של הצבא האיטלקי בבארי ▼
 
מרדם ביי תיכנן להעבירם במשאיות לנמל גנואה ולהעמיס באוניה מצרית ''הכדיב איסמאיל''. היחידה לחבלה התארגנה לתפוש את המשאיות בדרך או להעלות את המטען באש. ממשלת איטליה לא הרשתה להעביר את הנשק ביבשה. ▼
 
מרדם בי בדק אפשרות להעברת הנשק מבארי למסינה ושם התכוון להעמיסו על אונייה ערבית בקו לביירות. יחידת החבלה קוים קשר עם סוכן האניות וסוכם גובה הפיצוי שיקבל אם האונייה לא תוחזר לו.{{הערה|אמנון יונה, עמ' 142.}} למפקד הפעולה נקבע דוד בן-חורין שהתמקם בבארי ועקב אחרי ההכנות.▼
 
▲ב-10 באפריל הוטבעה הספינה '''לינו''' בנמל בארי. ב-14 באפריל הודיעה ממשלת סוריה שהנשק שנמאשנמצא באוניה '''לינו''' הוא בבעלותה נרכשונרכש כחוק. הקולונל הסורי [[מרדם ביי]] נשלח לנהל את חילוץ הנשק והעברתו. התחמושת כולה נפסלה אך מרבית הרובים שהיו ארוזים היטב נמצאו ראויים לשימוש. הרובים קיבלו טיפול מונע בידי נשקים של הצבא האיטלקי בבארי
▲מרדם ביי תיכנן להעבירם במשאיות לנמל גנואה ולהעמיס באוניה מצרית '''הכדיב איסמאיל'''. היחידה לחבלה התארגנה לתפוש את המשאיות בדרך או להעלות את המטען באש. ממשלת איטליה לא הרשתה להעביר את הנשק ביבשה.
▲מרדם בי בדק אפשרות להעברת הנשק מבארי למסינה ושם התכוון להעמיסו על אונייה ערבית בקו לביירות. יחידת החבלה קוים קשר עם סוכן האניות וסוכם גובה הפיצוי שיקבל אם האונייה לא תוחזר לו.{{הערה|אמנון יונה, עמ' 142.}} למפקד הפעולה נקבע דוד בן-חורין, שהתמקם בבארי ועקב אחרי ההכנות.
 
'"שלל 3"' – ב-20 לאוגוסט יצאה ''ארג'ירו'' בכוונה להפלגה לאלכסנדריה ותעודת המשלוח ציינה שיעד הנשק הוא לביירות. שני לוחמים עקבו אחריה בסירת דייג וב-21 לאוגוסט השתלטו כשהם בתחפושת קציני מכס איטלקיים, העומדים בקשר עם בעלי המטען. בשלב זה החלו דיבורים במערכת הישראלית שלא כדאי להפר את תנאי ה[[אמברגו]] וכדאי למסור את הנשק לאו"ם. הדבר נודע ל[[שאול אביגור ]] שישב באבל על בנו בקבוצת כנרת. אביגור עלה לירושלים לשיחה עם [[דוד בן-גוריון]] דרש והציע לסיים את המלאכה בכך שהנשק יגיע ליחידות צה"ל. בן גוריון אישר זאת ואביגור התמקם במפקדת חיל הים בחיפה ועמד בקשר עם מפקד השייטת [[שמואל ינאי]].
שורה 482 ⟵ 481:
הקולונל הסורי מרדם ביי לא הצליח לגבות את דמי הביטוח. הועמד למשפט בסוריה בחשד שמכר את הנשק. ישראל העבירה דרך האו"ם הודעה שלא היתה זאת רשלנותו וכך ניצל ממוות.{{הערה|[http://www.palyam.org/OniyotRekhesh/Shoded/Shalal_3 השתלטות על הספינה ''ארג'ירו''] באתר הפלי"ם ע' 9. }}
 
הצוות האיטלקי הושם בהבראה תחת שמירה, בקיבוץ בית אורן ושוחררו מספר חודשים מאוחר יותר. שרב החובל חלה בשחפת והוא הועבר לבית החולים האיטלקי בחיפה. המאמצים להצילו לא צלחו והוא נפטר בדצמבר 1948. על אף השמירה הגיע המידע לקונסוליה האיטלקית בחיפה ואנשי הצוות הועברו אליה ב-29 במרץ 1949. הסוכן מנרה בעל הספינות לינו וארג'ירו קיבלו פיצוי על הטבעת ספינותיו מכתב קבלה שחתם הוצג לשלטונות , והתקרית המדינית עם איטליה נסגרה.{{הערה|אמנון יונה, עעמ' 231.}}
 
 
=== קרב ימי ליד [[אשקלון]]===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הזירה_הימית_במלחמת_העצמאות"