הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
|||
שורה 177:
בצאת הבריטים ב-30 ביוני 1948, הם מסרו את השליטה בנמל ל[[עיריית חיפה]].
===הצי המלכותי המצרי===▼
[[File:EgyptNavy1948.jpg|250px|thumb|חיל הים המצרי במלחמת 1948]]▼
הצי המצרי הוקם בסיוע בריטי, וכלל כלי שיט וטכנולוגיה המתאימים למזרח הים התיכון. בסדר הכוח נמצאו כלי שיט מלחמתיים עם מערכות חימוש מכ"ם וקשר ולא נדרשו לאלתורים. לצי המצרי הייתה עדיפות טכנית כנגד מקבץ כלי השיט והחימוש המאולתר של חיל הים הישראלי, וכמות עדיפה של כלי שיט בכושר לחימה. כלי שיט בסדר הכוחות של הצי המצרי:▼
*'''אמירה פאוזיה''' אוניית אספקה חמושה▼
*'''האמיר פארוק''' ▼
*'''סודאן''' ▼
*'''מצר''' (שמה של אוניית הסוחר '''מברוק''' שונה ל'''מצר''').▼
*8 שולות מוקשים מצוידות בתותח 3 אינץ'. ▼
*שתי אונייות סוחר נתרמו לצי המצרי מחברת ספנות מצרית והורכבו בהן תותחי שדה ו[[תותח אורליקון|תותחי אורליקון]]. ▼
הצי המצרי תוגבר במהלך המלחמה בשלוש שולות מוקשים גדולות חמושות בתותחי 4 ו-3 אינץ' ו-40 מ"מ מדגם BANGOR, שנרכשו מ[[הצי המלכותי הבריטי]]. נקראו בשמות: '''נצר''', '''מטרוח''' ו'''סולום'''.▼
===המשימות שהוטלו על הצי המצרי===▼
כל עוד נמצאו הבריטים בארץ ישראל נמנעה מצרים מלהשתתף בפעולות האיבה של הציבור הערבי. חיל הים המצרי עסק בהכנות ותוגבר ברכישת כלי שיט אוניות סוחר שחומשו והוסבו להסעת חיילים. למצרים היה חוזה הגנה עם בריטניה, שנבע מאינטרס בריטי לשמירת התנועה בתעלה. עם סיום המנדט הבריטי החליט מלך מצרים וסודאן [[פארוק הראשון]], ב-15 במאי 1948 על כניסת הכוחות המזויינים המצריים לתוך השטחים הפלסטיניים, לטענתו כדי להגן על השטחים ועל האוכלוסייה הערבית. ▼
החלטת המלך [[פארוק הראשון]] לצאת למלחמה לא נבלמה על ידי הבריטים. היזמה ההתקפית המצרית נעשתה בביטחון מלא שהבריטים ימשיכו ויגנו על מצרים מהים ומהיבשה. להסכם חיל הים המלכותי המצרי, נדרש להגן על אגף כוחות היבשה שפעלו במקביל לחוף, ולבצע את המשימות הבאות:▼
# חיפוש אחר ספינות אספקה של האויב, השתלטות עליהן או הטבעתן.▼
# לחימה בספינות הקרב של האויב.▼
# הפגזת נמלי האויב.▼
# ביצוע פעולות של סיורים ואבטחה באזור הלחימה.▼
# הובלת אספקה לכוחות היבשה באזור הלחימה.▼
# הגנה על נמל אלכסנדריה מפני התקפות ימיות של האויב, וקיום שליטה על תנועת האניות בנמל אלכסנדריה ובדיקתן, כדי למנוע מהגירת יהודים והעברת אספקה כלשהי לפלסטין. ▼
כן הוטל על חיל הים המצרי לעקוב אחר הפעילות בנמלים הישראליים בעת הפסקת האש.▼
נמל [[פורט סעיד]]. משמש כניסה ל[[תעלת סואץ ]] ומבואותיו אובטחו על ידי הצי המלכותי. הסכם ההגנה בין מצרים ובריטניה גרם לכך שהכוחות הבריטיים הגנו על מצרים מהים והיבשה. ממשלת מצרים הרגישה מוגנת על ידי הבריטים וחופשיה לנקוט פעילות התקפית. הצי המלכותי המצרי נדרש להגן רק על נמל אלכסנדריה הרחוק מאוד מגזרת הקרבות בארץ ישראל.▼
<gallery>▼
File:EmirFaruk1948.jpg|אנית הדגל של חיל הים המצרי ''אל אמיר פארוק''.▼
File:EmiraFauzia.jpg|אונית מלחמה של חיל הים המצרי ''אמירה פאוזיה''.▼
File:EgptMnSwp107.jpg|[[שולת מוקשים]] ''מס 107'' של חיל הים המצרי.▼
</gallery>▼
=== הקמת חיל הים ===
שורה 350 ⟵ 319:
כמו כן הועברו כ-15 טון אספקה עבור היישובים [[חניתה]] ו[[מצובה]], 3 טון חומרי נפץ ותחמושת, 1000 [[גלון]] בנזין וצרכי רפואה. בפעולות אלה השתתפו בנוסף ל"חנה סנש", שתי ספינות דיג, שתי גוררות וסירות פריקה. ב-14/15 במאי הועברו מנהריה לנמל חיפה 300 נשים וילדים, שפונו מהגליל המערבי אשר הוכנסו לנמל חיפה למרות נוכחות הבריטים.{{הערה|הלל ירקוני, עמ' 114.}}
▲===הצי המלכותי המצרי===
▲[[File:EgyptNavy1948.jpg|250px|thumb|חיל הים המצרי במלחמת 1948]]
▲הצי המצרי הוקם בסיוע בריטי, וכלל כלי שיט וטכנולוגיה המתאימים למזרח הים התיכון. בסדר הכוח נמצאו כלי שיט מלחמתיים עם מערכות חימוש מכ"ם וקשר ולא נדרשו לאלתורים. לצי המצרי הייתה עדיפות טכנית כנגד מקבץ כלי השיט והחימוש המאולתר של חיל הים הישראלי, וכמות עדיפה של כלי שיט בכושר לחימה. כלי שיט בסדר הכוחות של הצי המצרי:
▲*'''אמירה פאוזיה''' אוניית אספקה חמושה
▲*'''האמיר פארוק'''
▲*'''סודאן'''
▲*'''מצר''' (שמה של אוניית הסוחר '''מברוק''' שונה ל'''מצר''').
▲*8 שולות מוקשים מצוידות בתותח 3 אינץ'.
▲*שתי אונייות סוחר נתרמו לצי המצרי מחברת ספנות מצרית והורכבו בהן תותחי שדה ו[[תותח אורליקון|תותחי אורליקון]].
▲הצי המצרי תוגבר במהלך המלחמה בשלוש שולות מוקשים גדולות חמושות בתותחי 4 ו-3 אינץ' ו-40 מ"מ מדגם BANGOR, שנרכשו מ[[הצי המלכותי הבריטי]]. נקראו בשמות: '''נצר''', '''מטרוח''' ו'''סולום'''.
▲===המשימות שהוטלו על הצי המצרי===
▲כל עוד נמצאו הבריטים בארץ ישראל נמנעה מצרים מלהשתתף בפעולות האיבה של הציבור הערבי. חיל הים המצרי עסק בהכנות ותוגבר ברכישת כלי שיט אוניות סוחר שחומשו והוסבו להסעת חיילים. למצרים היה חוזה הגנה עם בריטניה, שנבע מאינטרס בריטי לשמירת התנועה בתעלה. עם סיום המנדט הבריטי החליט מלך מצרים וסודאן [[פארוק הראשון]], ב-15 במאי 1948 על כניסת הכוחות המזויינים המצריים לתוך השטחים הפלסטיניים, לטענתו כדי להגן על השטחים ועל האוכלוסייה הערבית.
▲החלטת המלך [[פארוק הראשון]] לצאת למלחמה לא נבלמה על ידי הבריטים. היזמה ההתקפית המצרית נעשתה בביטחון מלא שהבריטים ימשיכו ויגנו על מצרים מהים ומהיבשה. להסכם חיל הים המלכותי המצרי, נדרש להגן על אגף כוחות היבשה שפעלו במקביל לחוף, ולבצע את המשימות הבאות:
▲# חיפוש אחר ספינות אספקה של האויב, השתלטות עליהן או הטבעתן.
▲# לחימה בספינות הקרב של האויב.
▲# הפגזת נמלי האויב.
▲# ביצוע פעולות של סיורים ואבטחה באזור הלחימה.
▲# הובלת אספקה לכוחות היבשה באזור הלחימה.
▲# הגנה על נמל אלכסנדריה מפני התקפות ימיות של האויב, וקיום שליטה על תנועת האניות בנמל אלכסנדריה ובדיקתן, כדי למנוע מהגירת יהודים והעברת אספקה כלשהי לפלסטין.
▲כן הוטל על חיל הים המצרי לעקוב אחר הפעילות בנמלים הישראליים בעת הפסקת האש.
▲נמל [[פורט סעיד]]. משמש כניסה ל[[תעלת סואץ ]] ומבואותיו אובטחו על ידי הצי המלכותי. הסכם ההגנה בין מצרים ובריטניה גרם לכך שהכוחות הבריטיים הגנו על מצרים מהים והיבשה. ממשלת מצרים הרגישה מוגנת על ידי הבריטים וחופשיה לנקוט פעילות התקפית. הצי המלכותי המצרי נדרש להגן רק על נמל אלכסנדריה הרחוק מאוד מגזרת הקרבות בארץ ישראל.
▲<gallery>
▲File:EmirFaruk1948.jpg|אנית הדגל של חיל הים המצרי ''אל אמיר פארוק''.
▲File:EmiraFauzia.jpg|אונית מלחמה של חיל הים המצרי ''אמירה פאוזיה''.
▲File:EgptMnSwp107.jpg|[[שולת מוקשים]] ''מס 107'' של חיל הים המצרי.
▲</gallery>
===יזמה התקפית מצרית נבלמת===
| |||