יבגני רטנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה חלקית
מ הגהה קלה. לא הבנתי למה הערך לא תחת שמו העברי. האם לא בשם זה התפרסם? מישהו יודע מתי עברת את שמו?
שורה 2:
[[קובץ:Jenka Ratner in 1932-1934 in Kashmir north India.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רטנר על אופנועו בו טייל ב[[קשמיר]] שבצפון [[הודו]] בתחילת [[שנות ה-30]]]]
[[קובץ:Jenka Ratne and Michael Shore in 1959 at Israel Defense Prize Ceremony, with David Ben-Gurion and Haim Laskov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: [[ג'נקה רטנר]], [[הרמטכ"ל]] [[חיים לסקוב]], [[ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]] ו[[מיכאל שור]], בטקס הענקת [[פרס ביטחון ישראל]] ב-[[1959]] לרטנר ושור]]
'''אבגניאֶבְגֵנִי''' ('''גֶ'נקָהנְקָה''') '''רַטנֶררַטְנֶר''', או בשמו ה[[עברות|מעוברת]] ('''גדעוןגִּדְעוֹן רבטלרַבְטַל'''; ([[17 באוגוסט]] [[1909]] [[25 במרץ]] [[1979]]), היה [[מהנדס]] ו[[ממציא]] [[ישראליישראל]]י, ממייסדי [[חיל המדע]], חתן [[פרס ביטחון ישראל]].
 
==קורות חיים==
רטנר נולד ב[[ציריך]] שב[[שווייץ]] לזוג סטודנטים [[יהדות רוסיה|רוסים]] שלמדו שם [[רפואה]]. עם סיום הלימודים ב-[[1913]] חזרה המשפחה לרוסיה. ב-[[1914]], כשהיה בן 5, התייתם מאמו. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש אביו כ[[רופא צבאי]], והמשפחה נדדה ברחבי רוסיה ביחד עם האב.
 
בשנת [[1922]], בהיותו בן 13, [[העלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]] עם סבו. אביו ה[[קומוניסט]] נשאר ברוסיה, והוא לא ראה אותו יותר. סבו היה פרופ' אלכסנדר איליוב, שייסד את [[הפקולטה לכימיה (טכניון)|הפקולטה לכימיה]] ב{{ה|טכניון}}, והמשפחה התגוררה ב[[חיפה]]. בשנת [[1928]] סיים רטנר את לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]], ובשנת [[1932]] סיים את לימודיו בטכניון, שם למד [[הנדסה אזרחית]].{{הערה|{{דבר||בתכניון|1932/10/16|00408}}}} שם למד [[הנדסה אזרחית]]. בסיום לימודיו, עבד במשך שנתיים כמהנדס מכונות במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. במקביל ערך מסעות אופנוע הרפתקניים לארצות ערב, אירופה, סהרה, סודןסודאן והודו.
 
בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות ב[[חברת הנפט העיראקית]] (IPC, כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון [[ההגנה]] בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כטייס במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטריה]] שתכנן כנגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הבריטים למוקש המטריה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לבסיס ה[[מחקר ופיתוח]] של [[האדמירליות]] בעיר [[פורטסמות]] לעסוק בפיתוח נשק נגד [[צוללת|צוללות]]. בין היתר היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] כנגד צוללות, שפגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל; הבריטים סירבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו נתינות בריטית, ורטנר התחזה כחולה סופני המבקש להיקבר בארץ ישראל. לאחר הגיעו ארצה הצטרף למחלקה המדעית של ההגנה והפך למהנדס הראשי של [[חיל מדע#היסטוריה|חמ"ד]], והיה ממייסדי חיל המדע של צה"ל. במסגרת חמ"ד פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינץ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו במלחמת העצמאות.
 
בעקבות פיזור חיל המדע עבר לגוף המחליף, אגף מחקר ותיכון ב[[משרד הביטחון]]. לאחר הקמת [[רפא"ל]], בשנת [[1958]], עבר לעבוד ברשות ועסק בפיתוח אמצעי לחימה שם הקים את חטיבת החימוש, ובה שימש ראש פרויקט מרכזי. בגין עבודתו, הוענק לו פעמיים [[פרס ביטחון ישראל]], מהם הוענק לו הפרס בשנת [[1959]] על פיתוח ה[[רב-בזוקה]].