אבדה – הבדלי גרסאות

'''אבדהאֲבֵדָה''' היא חפץ שיצא מרשות בעליו, והבעלים אינו יודע את מקום הימצאו. כאשר אדם אחר מוצא את האבדה ונוטל אותה, היא הופכת ל'''מציאהמְצִיאָה'''.

ב[[הלכה]] נכללת מצוות [[השבת אבדה]], המורה למוצא האבדה לפעול למען השבתה לבעליה. סוגיית [[שניים אוחזין בטלית]] עוסקת במחלוקת בין שניים הטוענים לבעלות על אותה מציאה. סוגיית [[ייאוש שלא מדעת]] עוסקת במעמדה של אבדה שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה. לפי ההלכה האב מקבל את מציאת אשתו ובתו (הכוונה לאבדה שלא ניתנת להחזרה. אם היא ניתנת להחזרה היא שייכת לבעלים המקוריים).

בחוקי מדינת ישראל מורה חוק [[השבת אבדה]], תשל"ג-1973: "המוצא אבדה ונוטלה חייב להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת אם בנסיבות העניין יש להניח שבעל האבדה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה".

בביטוח [[מיטלטלין]], שהוא חלק מ[[ביטוח רכוש]], נכלל לעתים פרק העוסק בפיצוי שיינתן למבוטח במקרה של אבדה של מיטלטלין שנהוג להוציאם אל מחוץ לבית, כגון [[תכשיט]] או [[מצלמה]].