איליאדה – הבדלי גרסאות

ה'''איליאדה''' (ביוונית: '''Ἰλιάς''', אִילִיאס) היא הראשונה מבין שתי ה[[שירה אפית|יצירות האפיות]] בתרבות ה[[יוון העתיקה|יוונית]] אשר מיוחסות ל[[הומרוס]] (השנייה היא ה[[אודיסיאה]]) ובה נפרשים לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. רוב החוקרים מתארכים את חיבור שתי היצירות, אשר השפיעו רבות על [[תרבות המערב]], לסוף [[המאה ה-9 לפנה"ס|המאה ה-9]] או [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. האיליאדה נכתבה ב[[יוונית הומרית]], וחולקה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] לעשרים וארבעה פרקים, בני מאתיים עד תשע מאות טורי שיר כל אחד.

 

למחרת, זאוס אוסר על האלים להשתתף בקרב. יד הטרויאנים על העליונה, לא מעט בזכות העדרו של אכילס. עם רדת הערב, הטרויאנים שהצליחו להדוף את היוונים אל פאתי החומה שבנו, מחליטים ללון בשדה הקרב לצורך קרב ההבקעה שלמחרת. אגממנון מבין את טעותו, ומציע לאכילס מתנות רבות ואת השבתה של בריסאיס תמורת שובו של אכילס לשדה הקרב. אכילס מסרב, ומודיע שהוא ילחם רק אם הטרויאנים יתקרבו לספינותיו וינסו להבעיר אותן.

 

 

לנוכח חומרת המצב [[פטרוקלוס|פַּטרוֹקלוֹס]], רעו הטוב של אכילס, מצליח לשכנע את אכילס להשאיל לו את שיריונו ואת צבא המירמדונים, אך מזהיר אותו מלרדוף אחרי הטרויאנים. חיל התגבור הזה משנה את פני המערכה. הטרויאנים נהדפים, ופטרוקולוס שאינו שועה לאזהרתו של אכילס מזנב בטרויאנים עד שערי העיר, שם הוא נעצר על ידי אפולו. פטרוקולוס מוצא את מותו בידיו של הקטור, אשר נוטל את שיריונו של אכילס, ועוטה אותו על עצמו. הקרב בין הצדדים ממשיך סביב גופתו של פטרוקולוס.

המועד המדויק שבו חוברה האיליאדה אינו ידוע. בעקבות [[הרודוטוס]], שמציין שהומרוס ו[[הסיודוס]] חיו "רק ארבע מאות שנה לפנַי"{{הערה|1=הרודוטוס, היסטוריות, ספר שני.}}, כלומר במהלך המאה התשיעית לפנה"ס, מרבית החוקרים מאחרים את חיבור היצירה מעט, וגורסים שהאיליאדה חוברה במהלך המאה השמינית לפנה"ס. האירועים המתוארים ביצירה מתאימים מבחינת פרטים חומריים למציאות בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת, דהיינו שקיעת [[יוון המיקנית]], לקראת סוף המאה השלוש-עשרה לפני הספירה. היצירה, אפוא, מאוחרת בכארבע מאות לתקופה שבה היא עוסקת, ובמהלך המאות הללו שקעה התרבות ביוון ובמערב אסיה עד מאוד, לרבות אובדן ידיעת הכתב, ולכן מעט מאוד ידוע עליה. אף על פי כן, דומה שהאיליאדה מכילה שקיעים אותנטיים של התרבות המיקנית, שעברו בעל-פה מדור לדור עד ששובצו באיליאדה. דוגמה בולטת היא הקטע הארוך המכונה "קטלוג האניות", בשיר השני של האיליאדה, שהוא עשיר בשמות מקומות ועמים, אשר משקפים את המציאות בשלהי התקופה המיקנית, לפני [[הפלישה הדורית]], ולא את המציאות של המאה השמינית לפנה"ס.

 

 

== לקריאה נוספת ==