השיטה המדעית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 3:
השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית. כיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת, אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו [[מדע]]. כך, למשל, לדעת חלק מהעוסקים ב[[מדעי הטבע]], חלק מה[[מחקר]]ים בתחומים כמו [[פסיכולוגיה]] ו[[סוציולוגיה]] לוקים במתודולוגיה משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן [[ריגורוזי]]ות מספיק. באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כ[[פסבדו-מדע]], כגון [[הומאופתיה]], עוסק לרוב בשיטה המדעית שבה ענפים אלו משתמשים (או אינם משתמשים).
 
למרות הבדלים בפרוצדורות המחקריות בין תחומי ה[[מחקר]] השונים, קיימים מספר מאפיינים משותפים המייחדים את החקר המדעי ממתודולוגיות ידע אחרות. חוקרים מדעיים מנסים למצוא [[מודל (מדע)|מודלים]] שיסבירו תופעות טבע על פי עקרון [[תערו של אוקאם]]: כלומר למצוא את המודל הפשוט ביותר המסביר את התופעות הנצפות. תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון [[ניסוי]]ים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא [[הדירות]] (reproducibility). בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות ה[[אובייקטיביות]] בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע וה[[מתודולוגיה]], כדי שיעברו [[ביקורת עמיתים|ביקורת]] על ידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה [[סטטיסטיקה|סטטיסטית]] לאמינות המידע.
 
מודל בסיסי לשיטה המדעית המודרנית הוא: