המרת דת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alex 121 Alex (שיחה | תרומות) החלפת הדף בתוכן " ש" |
Alex 121 Alex (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 17083941 של Alex 121 Alex (שיחה) |
||
שורה 1:
'''המרת דת''' היא מעבר של אדם מ[[דת]] אחת לאחרת, וקבלתו את כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה. תהליך המרת הדת כולל בדרך-כלל כמה שלבים: התנתקות האדם מקהילתו הדתית הקודמת, בקשתו להצטרף לקהילה דתית חדשה, עריכת [[טקס מעבר]], וקבלה על ידי הממסד והחברים ב[[דת]] החדשה. ישנם מקרים שבהם משפחות ואף חברות שלמות ממירות את דתן. במצב כזה התהליך חל על החברה כולה כקולקטיב. במקרה של המרת דת המונית מוכרת לפעמים תופעה של [[סינקרטיזם]] - אימוץ הדת החדשה תוך שילוב אמונות וטקסים מן הדתות הקודמות בתוכה.
מרבית המסגרות הדתיות כוללות הגדרות לגבי בני-האדם ששייכים לקהילה או שאמורים להשתייך אליה. כללים אלה מגדירים גם את הדרך להצטרפות לקהילה.
יש דתות, כגון ה[[נצרות]] המעודדות הצטרפות בני-אדם ומשפחות לקהילותיהן. יש דתות שאינן מאפשרות הצטרפות אנשים חדשים לקהילותיהן. בדת ה[[דרוזים|דרוזית]] מקובל שמי שנולד כדרוזי שייך לקהילה, אבל מאז [[המאה ה-11]] אין אפשרות אחרת להצטרף אליה.
הסיבות להמרת דת הן מגוונות:
* אמונה בעקרונות של דת אחרת או הכרה דתית פנימית של אדם, שהדת שאליה הוא עובר, עדיפה מדתו הנוכחית.
* רצון ל[[נישואין]] עם בן דת אחרת, לעתים כדי לממש את ה[[נישואים]] עצמם, ולעתים כדי להימנע מפיצול דתי במשפחה המוקמת.
* רצון של מיעוט להשתלב בחברה הכללית, להתקבל על ידה ולהתקדם בה.
* פיתוי, חומרי או אחר, שניתן לאדם על ידי נציגים של הדת האחרת, שמטרתם הגדלת מספר המאמינים בדתם.
* רדיפה של בני דת מסוימת, לעתים עד כדי סכנת [[מוות]], שגורמת להם להמיר את דתם בעל כורחם.
==המרת דת ביהדות==
===הצטרפות ליהדות===
{{הפניה לערך מורחב|גיור}}
המרת דת של אדם ל[[יהדות]] קרויה כיום [[גיור]]. המושג הזה, שמקורו בתלמוד הוא גלגול של המונח "גר צדק". התלמוד מבחין בין "גר צדק" שהוא נוכרי שהפך יהודי, לבין "גר תושב" שהוא נוכרי שחי בין יהודים או בקרבת יהודים. המושג "גר" במקרא מתייחס כמעט תמיד לנוכרי שיושב בארץ זרה. ב[[מגילת אסתר]] נזכר המונח "התיהדות" ומתואר מצב בו הייתה התיהדות מפחד "ורבים מעמי הארץ מתיהדים - כי נפל פחד היהודים עליהם" (אסתר ח' י"ז). לא ברור אם במילה "התיהדות" הכוונה להתגיירות או להתחזות ליהודים.<BR>
מקובל במסורת לראות את רות המואבייה, שסיפורה מופיע במגילת רות, כגר-הצדק הראשון בתולדות היהדות.
באופן מסורתי, היהדות אינה פועלת לשכנוע גויים להפוך ליהודים, אך כאשר אדם רוצה להפוך ליהודי - הדבר מתאפשר לו, אם כי הדבר כרוך במאמץ לא-מבוטל. כיום, עם זאת, גם מדינת ישראל וגם התנועה הרפורמית בארצות הברית, בהקשרים שונים, מעודדים גיור באופן פעיל, כשהגיורים הנעשים על ידי רבנים רפורמים אינם מוכרים על ידי הרבנות האורתודוקסית. לעומת זאת, בתקופה ה[[חשמונאים|חשמונאית]] גוירו בכפייה ה[[יטורים]], שהיו שבט ערבי וכן ה[[אדום (עם)|אדומים]] ששכנו מדרום ליהודה. כך הגיע הורדוס, אדומי במוצאו, לתפקיד מלך יהודה. מעבר רחב היקף מרצון ליהדות הוא התגיירותם של ה[[כוזרים]] ושל רומאים בתקופה שלאחר חורבן בית שני.<BR>
יש גם עדויות להתגיירות רחבת היקף בדרום חצי האי ערב ובאתיופיה במאות הראשונות לספירה. תופעה זו נעלמה עם התגבשות האסלאם בחצי האי ערב, והכנסייה האתיופית הנוצרית באתיופיה.
===עזיבת היהדות===
{{הפניה לערך מורחב|משומד}}
ה[[יהדות]] אינה מכירה ביציאה ממנה. יהודי שהמיר את דתו, והצטרף לקהילה דתית אחרת, עדיין נחשב ליהודי (גם אם חוטא) בעיני הממסד הדתי היהודי, אולם מהיבטים מסוימים היחס אליו הוא כאל גוי, ואף גרוע מכך.
בתולדות ה[[יהדות]] ידועים מקרים רבים של יהודים שהמירו את דתם, לאחר שהופעל עליהם לחץ כבד מאוד לעשות זאת. ויחד עם זאת ידועים מקרים לא מעטים של מוות על [[קידוש השם]], של יהודים שנתנו את נפשם ובלבד שלא ימירו את דתם. ידועים גם מקרי ביניים של יהודים שכלפי חוץ שמרו את הדת השלטת, בעוד שבחדרי חדרים שמרו על יהדותם, כמו ה[[אנוסים]] ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]] בתקופת ימי הביניים, עת התרחשה אחת מהמרות הדת הגדולות ביותר בהיסטוריה היהודית.
על־פי ה[[הלכה]], המרת דת לדת שיש בה אלמנטים של עבודה זרה, היא אחת משלושה איסורים של "[[ייהרג ואל יעבור]]", כלומר יהודי חייב להימנע מלהמיר את דתו, גם כאשר הימנעות זו תביא למותו. ולכן יהודים רבים מסרו את נפשם ולא הסכימו להתנצר, אבל מעבר לדת אחרת שאיננה אלילית, יש מחלוקת בדבר האם צריך למסור את הנפש והיו כאלו שהתאסלמו והיו כאלו שלא, כך בעיר אופרן שב[[מרוקו]], קהילה שלמה עלתה על המוקד, עקב סירובה להתאסלם. הרמב"ם דן בנושא זה בהרחבה ב'''איגרת קידוש השם'''. בהלכה היהודית דנים בדינו של '''מומר''' שהוא יהודי שעבר לדת אחרת, האם קידושיו קידושין וגירושיו [[גירושין]], ועוד שאלות נוספות.
==המרת דת בנצרות==
===הצטרפות לנצרות===
הזרמים הגדולים בנצרות, בעיקר [[הכנסייה הקתולית]] והכנסיות הפרוטסטנטיות, רואים בדת הנצרות דת אוניברסלית, שכל אדם יכול וצריך לקבל את עיקרי אמונתה. הצטרפות לנצרות מותנית בקבלת עיקרי האמונה המפורטים ב"קְרֵדוֹ" ("אני-מאמין") ובקיום טקס טבילה. אף על-פי שנוסח ה"קרדו" שונה מעדה נוצרית אחת לאחרת וטקסי הטבילה אף הם שונים, קבלה לקהילה נוצרית כוללת קריאה של ה"קרדו" והתחייבות להאמין בו.
ברוב הכנסיות הנוצריות מקובלת התפיסה כי אדם אינו נולד נוצרי, אלא נעשה נוצרי משעה שהוטבל בידי הוריו, או נטבל בעצמו, וקיבל את האמונה בעיקרי הנצרות. יש עדות נוצריות מועטות שמבצעות את טקס ההתנצרות בגיל מבוגר, בטענה שרק האדם עצמו יכול לקבל על עצמו את האמונה הנוצרית, והוריו אינם יכולים לעשות זאת בשמו בטרם עמד על דעתו. עם זאת, ברוב הקהילות הנוצריות מקובל לערוך לתינוק טקס התנצרות אם נולד להורים נוצריים.
ה[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] הקימה [[מיסיון|מיסיונים]], משלחות של אנשי דת, ברחבי [[אמריקה]], [[אפריקה]] ו[[אסיה]] (בעיקר מאמצע [[המאה ה-16]] ועד תחילת [[המאה ה-20]]), שתפקידם היה לעודד את התושבים המקומיים לעבור מהדתות המקומיות לדת הנוצרית הקתולית. פעמים רבות הופעלו לחץ ואף [[אלימות]] על התושבים המקומיים כדי שימירו את דתם. עם זאת, המיסיונרים עסקו גם בתיעוד של ה[[תרבות|תרבויות]] המקומיות, פיתחו שיטות [[כתב]] לשפות מקומיות ותרגמו את ה[[תנ"ך]] וכתבי הקודש הנוצריים לשפות אלה, העניקו עזרה סוציאלית, ולפעמים אפילו הגנו על האוכלוסייה המקומית מהחלטות שרירותיות של השלטון הקולוניאלי. באפריקה ובאמריקה הדרומית נוצרו לעתים קרובות צורות מקומיות של הדת הנוצרית, צורות שיש בהן [[סינקרטיזם]] ולפעמים זיהוי של הלחץ הקולוניאליסטי עם הסבל של [[ישו]] המתואר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]].
==המרת דת באסלאם==
===הצטרפות לאסלאם===
דת ה[[אסלאם]] היא בעיקרה דת אורתופרקטית (דת הלכתית, המבוססת על [[מצווה|מצוות]] מעשיות), אולם היא כוללת שני עיקרי-אמונה (ה"[[שהאדה]]") - ה[[אל]] הוא אחד, [[מוחמד]] הוא שליח האל : "לָא אִלָהָא אִלָה אללה ומוחמד רָסוּל אללה" - שלהם צריך אדם להתחייב כדי להפוך למוסלמי. הצהרת עיקרי האמונה בפני שני עדים מוסלמים עומדת במרכז טקס המרת הדת.<BR>
העידוד להתאסלמות הוא מתון ואינו חל במידה שווה על בני כל הדתות האחרות. בני דתות מסוימות נחשבים ל"אהל אל-כתאב" ("[[אנשי הספר]]"), אלה אינם מוסלמים אבל גם אינם עובדי אלילים ולכן אין לאסלם אותם בכפייה. הדתות שכלולות במושג "אהל אל-כתאב" הן יהדות, נצרות וזורואסטריות (אמגושיות). יש תפיסות מוסלמיות שגורסות שיש לכפות התאסלמות על עובדי אלילים, ואף רואות בכך סיבה ל"ג'יהאד" (מלחמה בשם הדת), אולם בפועל השיקולים לעידוד או כפיית ההתאסלמות נסמכים על המצב הפוליטי והתנאים בשטח.<BR>
בראשיתה (המאות ה-7 וה-8 לספירה), לא עודדה דת האסלאם התאסלמות באופן פעיל, אולם יצרה תנאים נוחים מאוד לכך, בעיקר בכל הקשור לתשלום מסים ואפשרות להשתלב בשלטון. במהלך 300 שנה בערך המירו רוב ה[[מצרים]] את דתם מהנצרות [[הקופטים|הקופטית]] לאסלאם, ורוב ה[[ממלכת פרס|פרסים]] המירו את הדת ה[[זורואסטרים|זורואסטרית]] באסלאם. תנאים דומים נוצרו ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] בין [[המאה ה-15]] ועד תחילת המאה ה-20, וכתוצאה מהם התאסלמו אוכלוסיות גדולות בבלקן ובקווקז (בוסנים, אלבנים, [[צ'רקסים]] ועמים אחרים).
===עזיבת האסלאם===
על פי האסלאם, מוסלמי שמחליט להמיר את דתו מכונה מֻרְתַדּ (مـُرْتـَدّ) ודינו [[עונש מוות|מוות]]. עם זאת, במדינות מוסלמיות רבות היום, דוגמת [[מצרים]], [[ירדן]] ו[[סוריה]], אין איסור חוקי מפורש על עזיבת האסלאם, אולם המדינה אינה מכירה בהמרת הדת. במדינות אלה ישנם מוסלמים מעטים שנטבלו בכנסיות שונות (בעיקר [[אוונגליזם|אוונגליסטיות]]). אזרחים אלה עדיין נחשבים מוסלמים על-פי חוק המדינה. אף כי לא מדובר בעברה פלילית, אזרחים אלה סובלים מהתנכלויות מצד השלטון שגורמות להם לאבד את מקומות עבודתם או קשרים בחברה הסובבת.
==המרת דת במדינת ישראל==
במדינת ישראל חלה [[פקודת העדה הדתית (המרה)]] אשר קובעת כיצד ממירים דת במדינת ישראל.
אדם שמשתייך לדת אחת (המכונה בחוק "עדה דתית"), יכול להמיר את דתו לעדה דתית אחרת, בתנאי שיעמוד בתנאי החוק.
תנאי החוק הם בעיקרם שהדת החדשה תכיר בהצטרפות של האדם אליה, ובנוסף על הממיר את דתו לרשום במשרד הפנים את דבר המרת דתו, ולקבל אישור פורמלי על כך. מבחינת החוק אדם שמילא את תנאי החוק אינו נחשב עוד כחבר בעדה הדתית הישנה שלו, אלא הוא חבר רק בעדה הדתית אשר אליה הוא בחר להצטרף.
===המרת דת עקב תמריץ כספי או אחר===
בשנת תשל"ח נוספו ל[[חוק העונשין]] ב[[מדינת ישראל]] שני סעיפים שבאו למנוע המרת דת עקב פיתוי חומרי:
* סעיף 174א: "הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - [[מאסר]] חמש שנים או [[קנס]] 50,000 לירות".{{הערה|סכום הקנס נקוב בחוק בערכים נושנים, כפי שהיו בעת אישור החוק ב[[הכנסת|כנסת]], לפי סעיף 61 לחוק העונשין גובהו בשנת 2013 הוא 226,000 ש"ח.}}
* סעיף 174ב: "המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות".{{הערה|סכום הקנס נקוב בחוק בערכים נושנים, כפי שהיו בעת אישור החוק ב[[הכנסת|כנסת]], לפי סעיף 61 לחוק העונשין גובהו בשנת 2013 הוא 75,300 ש"ח.}}
===איסור על המרת דתו של קטין===
[[חוק העונשין]] קובע עונשי מאסר לאדם אשר משדל קטין להמיר את דתו, או ממיר את דתו של קטין בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
* סעיף 368א: "העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, דינו – מאסר ששה חדשים".
* סעיף 368ב: "המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו – מאסר ששה חדשים".
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק בנימיני]], '''פאולוס והולדת קהילת הבנים: עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן''', [[הוצאת רסלינג]] - על המרת הדת (קונברסיה) של פאולוס מהיהדות לנצרות
==קישורים חיצוניים==
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3418 המרות דת], באתר מט"ח
* {{PDF}} מיכאל גלצר, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1000384 בין יהושע הלורקי לשלמה הלוי], עמ' 103-116, לבחינת הגורמים להמרת הדת בקרב היהודים בספרד במאה הי"ד
* {{הארץ|עפרי אילני|סקר גנטי: חמישית מהספרדים והפורטוגלים הם צאצאים של יהודים שהמירו את דתם|1.1365742|8 בדצמבר 2008}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:המרת דת|*]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה של הדת]]
[[קטגוריה:דת]]
| |||