פג'ה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ תקלדה
שורה 33:
ערב הקמת המדינה שימש הכפר בסיס להתקפות על פתח תקוה.{{הערה|שם=מוריס|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949''', [[הוצאת עם עובד]], 1991, עמ' 166-168, עמ' 190.}} במאי [[1947]] נרצחו שני יהודים ב[[פתח תקווה]] ועקבות הרוצחים הובילו לפג'ה.{{הערה|{{דבר||ההשתוללות בפתח-תקוה נמשכת|1947/05/21|00117}}}} ב-21 במאי פרצה יחידה בפיקודו של שלמה מילר (מפקד מחלקת הטיס של הפלמ"ח לשעבר) לבית קפה בפג'ה במסווה של שודדים כדי לזהות את הרוצחים בעזרת אנשי ה[[ש"י]] (שירות המודיעין של "ההגנה"), אולם יושבי בית הקפה השיבו באש ומפקד הכח נהרג.{{הערה|{{דבר||הסתערות על מאורת השודדים בסביבת פ"ת|1947/05/22|00113}}}} חבלנים של הפלמ"ח פוצצו את מבנה בית הקפה כשכבר היה ריק מיושביו. [[יגאל אלון]] דיווח שגם שלושה ערבים מאנשי הכנופיות נהרגו בפעולה.{{הערה|[[אורי מילשטיין]], '''תולדות מלחמת העצמאות''', כרך שני, עמוד 10.}}
 
ב-[[30 בנובמבר]] [[1947]], [[ההתקפה על אוטובוס 2094|הותקפו בירי שני אוטובוסים]] של "[[אגד]]" כשני קילומטרים מדרום לפג'ה בידי כנופיה בראשות סייף א-דין [[אבו כישכ (שבט בדואי)|אבו כישכ]], ושבעה בני אדם נהרגו. האירוע התרחש יום לאחר [[החלטת החלוקה]] של האו"ם ב-[[29 בנובמבר]] 1947, ולכן רואים את האירוע כיריית הפתיחה של [[מלחמת העצמאות]].
 
ב-[[17 בפברואר]] [[1948]] תקף ה[[אצ"ל]] את פג'ה, ובעקבות זאת נמלטו חלק מהתושבים ליישוב הסמוך [[אל-מזירעה]].{{הערה|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', ‫ אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, עמ' 145}} מוכתר הכפר, עבדאללה אל-חאג, סיפק לשירות המודיעיני של ה"הגנה" ידיעות על פעילות הלוחמים בכפר, וכן ביקש לערוך שלום בין הכפר לבין היישובים היהודיים השכנים, למרות עמדת "[[צבא ההצלה]]" (שכוחותיו תפסו לאחר מכן את המוכתר ועינוהו).{{מקור}} בחודש אפריל של אותה שנה תושבים נוספים עזבו את הכפר וב-[[9 במאי]], בישיבה של אנשי מודיעין, הוחלט לדרוש מן ההגנה לגרש את עשרות התושבים שנותרו שם. ב-15 במאי הביאו אנשי "ההגנה" לפינוי אחרוני התושבים, וביוני הרסו אנשי [[הקרן הקיימת לישראל]] את בתי הכפר.{{הערה|שם=מוריס}}