הבדלים בין גרסאות בדף "צינור הנפט כירכוכ-חיפה"

==היסטוריה==
 
הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בו ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בו בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגולןהגלעד]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].
 
הצינור ובתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי הבריטים כחלק מההערכות לקראת מלחמה צפויה, ואכן סיפקו את צורכי הדלק של הצבא הבריטי והאמריקאי באגן הים התיכון ב[[מלחמת העולם השנייה]].
הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת [[המרד הערבי הגדול]], ואחד מתפקידיהן של [[פלוגות הלילה המיוחדות]] של [[אורד וינגייט]] היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של ה[[אצ"ל]]‏‏{{הערה|1=‏[http://www.etzel.org.il/places/israel2.htm פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה], באתר האצ"ל‏}}.
 
בשנת [[1948]], עם הקמת [[מדינת ישראל]] ופרוץ [[מלחמת העצמאות]], נפסקה פעולת הצינור. כיום משמש קטע הצינור העובר ב[[רמת יששכר]] להובלת מי השקיה לשדות הקיבוצים שבאזור. הצינור נוקה, שופץ ומופעל על-ידי חברת [[מקורות]].
 
בשנת [[2003]], לאחר כיבוש [[עיראק]] על ידי [[ארצות הברית]], דיבר [[שר התשתיות]], [[יוסף פריצקי]], על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור.‏‏{{הערה|1=‏{{ynet|דוד חיון|האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?|2649613|8.6.2003|}}‏}}
148

עריכות