תחנת הכוח מעלה גלבוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jacob sobelman (שיחה | תרומות) רכקג |
מ ויקיזציה, עיצוב |
||
שורה 1:
{{עריכה|ויקיזציה}}
'''תחנת הכוח בגלבוע''' היא תחנת כוח הפועלת בשיטת [[אנרגיה שאובה]] בהר הגלבוע ויכולה לייצר עד 300 מגה וואט חשמל.▼
==היסטוריה==
פרויקט תחנת הכוח בגלבוע התחיל להתגלגל כבר בשנת 2009, כאשר העבודות בשטח התחילו בשנת 2013. הפרויקט אמור להסתיים בשנת 2017. הפרויקט מוקם בשיטת BOT ע"י חברת פי.אס.פי השקעות בע"מ, (שותפות של שיכון בינוי ואלקטרה בנייה) בחוזה ל20 שנה. בתום תקופת החוזה יעמוד הנכס ברשות היזמים (BOO- BUILD OWN OPERATE) (משרד הפנים, 2011) (שיכון ובינוי, 2013). עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד דולר וממומנת ע"י חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"י בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות (רוכוורגר, 2014) (סוקול, 2014)
==עקרונות==
תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה [[אנרגיה חשמלית]] בשעות שפל (או במחיר שפל) ל[[אנרגיה פוטנציאלית]] ע"י שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת [[אנרגיה קינטית]], לאנרגיה חשמלית לשימוש.▼
▲תחנת הכוח בגלבוע היא תחנת כוח הפועלת בשיטת [[אנרגיה שאובה]] בהר הגלבוע ויכולה לייצר עד 300 מגה וואט חשמל.
▲תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה [[אנרגיה חשמלית]] בשעות שפל (או במחיר שפל) ל[[אנרגיה פוטנציאלית]] ע"י שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת [[אנרגיה קינטית]], לאנרגיה חשמלית לשימוש.
השיטה נותנת מענה לבעיה של חוסר יכולת לאגור חשמל ולעיתים תלות ביצירת החשמל בפרמטרים שאינם מתאימים לאופי השימוש (למשל [[טורבינות רוח]]). אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל (גיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל). אנרגיה שאובה נותנת את האפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים (Stolten, ואחרים, 2013){{ש}}
יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרוולטאית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת. (Adamkowski, et al., 2006) (Wikipedia, 2015) מחקר הראה שיותר יעיל להפיק המון חשמל מטורבינת רוח גדולה ולשמר אותה במשאבת אנרגיה מאשר לייצר כמות חשמל משתנה ע"י מספר רב של טורבינות קטנות (Anagnostopoulos & Papantonis, 2007)
==מבנה ואופן הפעולה==
▲פרויקט תחנת הכוח בגלבוע התחיל להתגלגל כבר בשנת 2009, כאשר העבודות בשטח התחילו בשנת 2013. הפרויקט אמור להסתיים בשנת 2017. הפרויקט מוקם בשיטת BOT ע"י חברת פי.אס.פי השקעות בע"מ, (שותפות של שיכון בינוי ואלקטרה בנייה) בחוזה ל20 שנה. בתום תקופת החוזה יעמוד הנכס ברשות היזמים (BOO- BUILD OWN OPERATE) (משרד הפנים, 2011) (שיכון ובינוי, 2013). עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד דולר וממומנת ע"י חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"י בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות (רוכוורגר, 2014) (סוקול, 2014){{ש}}
התחנה תהיה בנויה משני מאגרי מים, עליון ותחתון, עם קיבולת של כ- 2.7 מליון מ"ק כל אחד אשר יחוברו ביניהם בכ 4,500 מ' של מינהור ממולא בצינורות בטון ופלדה של 16 צול. בנוסף ישנן מנהרות באורך של כ1,500 מ' לעזר ולוגיסטיקה. הפרש הגבהים בין מאגרי המים הוא 574 מטר. המאגר העליון ממוקם בסמוך לקיבוץ "מעלה גלבוע" והמאגר התחתון בסמוך לקיבוץ "רשפים". השטח הכולל של התחנה משתרע על פני 1533 דונם.{{ש}}
שורה 29 ⟵ 27:
התכנית הוכרזה כתכנית לתשתית לאומית בתאריך 14.6.2009 ואושרה בממשלה ב- 21.11.11. (משרד הפנים, 2011){{ש}}
==לקריאה נוספת==
|