|
==היסטוריה==
פרויקט תחנת הכוח בגלבוע התחיל להתגלגל כבר בשנת 2009, כאשר העבודות בשטח התחילו בשנת 2013. הפרויקט אמור להסתיים בשנת 2017. הפרויקט מוקם בשיטת BOT על ידי חברת פי.אס.פי השקעות בע"מ, (שותפות של שיכון בינוי ואלקטרה בנייה) בחוזה ל20 שנה. בתום תקופת החוזה יעמוד הנכס ברשות היזמים (BOO- BUILD OWN OPERATE)<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4|כותרת = תת"ל/40, (משרד הפנים,}}</ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.shikunbinui.co.il/?catid=%7B71102349-1590-47C7-97AD-B207A864BE89%7D|כותרת 2011)= (שיכון ובינוי, 2013)תחנת הכוח בגלבוע}}</ref>. עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד דולר וממומנת על ידי חברות אלקטרה, שיכון ובינוי וע"י בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות<ref>{{קישור כללי|הכותב = מיכאל (רוכוורגר,|כתובת 2014)= http://www.themarker.com/markets/1.2204827|כותרת = לאומי מוביל קונסורציום למימון הפקת חשמל בגלבוע ב-2 מיליארד ש'}}</ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן (סוקול|כתובת = http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3621053,00.html|כותרת 2014)= המוסדיים יממנו הקמת תחנת כוח על הר הגלבוע על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי}}</ref>.
==עקרונות==
תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה [[אנרגיה חשמלית]] בשעות שפל (או במחיר שפל) ל[[אנרגיה פוטנציאלית]] על ידי שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת [[אנרגיה קינטית]], לאנרגיה חשמלית לשימוש.
השיטה נותנת מענה לבעיה של חוסר יכולת לאגור חשמל ולעתים תלות ביצירת החשמל בפרמטרים שאינם מתאימים לאופי השימוש (למשל [[טורבינות רוח]]). אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל (גיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל). אנרגיה שאובה נותנת את האפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים<ref>{{צ-מאמר|מחבר = (Stolten, ואחריםD, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen|שם = Pumped Storage Hydropower|כתב עת = Transition to Renewable Energy Systems|שנת הוצאה = 2013){{ש}}</ref>
יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרוולטאית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://en.wikipedia.org/wiki/Energy_conversion_efficiency|כותרת = Energy conversion efficiency}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר = (Adamkowski, etA., alJanicki, W., 2006)Kubiak, (WikipediaJ., 2015)Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J|שם = WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES|כתב עת = 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements|שנת הוצאה = 2006}}</ref> מחקר הראה שיותר יעיל להפיק המון חשמל מטורבינת רוח גדולה ולשמר אותה במשאבת אנרגיה מאשר לייצר כמות חשמל משתנה על ידי מספר רב של טורבינות קטנות<ref>{{צ-מאמר|מחבר = (Anagnostopoulos, &J' S', Papantonis, D' E|שם = Pumping station design for a pumped-storage wind-hydro power plant.|כתב עת = Energy Conversion and Management|שנת הוצאה = 2007|כרך = (11)48|עמ = 3009-3017}}</ref>
==מבנה ואופן הפעולה==
בתחתית מערכת המנהרות, בבטן האדמה, סמוך למאגר התחתון, ישולב אולם ייצור חשמל למיקום 2 טורבינות הידרואלקטריות (150 מגה-וואט כל אחת) חצוב בהר בגודל - 60*15*35 מטר (מקביל לבניין של 10 קומות). הטורבינות משמשות הן לשאיבת המים בזמן האגירה והן להפקת האנרגיה בזמן ההפקה.{{ש}}
הזמן שלוקח למלא את המאגר העליון במלואו מהמאגר התחתון (זמן האגירה) הוא כ13 שעות, דבר שנותן כושר ייצור חשמל מרבי של 10 שעות. קצב זרימת המים במורד יהיה 237,000 קוב לשעה.<ref (משרדname=":0" הפנים,/>. 2011){{ש}}
בבניית הפרויקט ניתן דגש חשוב לשמירה על הנוף והסביבה: כחלק מהחוזה בין המדינה לחברה המבצעת ישנה הקפדה רבה על שימור של הצמחייה המקומית ושמירת גיאוטיפים מקומיים. לשם שמירה על הנוף החברה המבצעת מחויבת לייצב הסוללות בשיחים ועשבוניים מקומיים (תוך מגבלות הנדסיות) ולבנות את דפנות המאגרים בשיפועים מתונים לשם שמירה על הסביבה. כן נדרשת החברה לתכנן שילוב עם תנועת התיירים בשוטף, בדגש על שמורות הטבע באזור והמעיין עין מודע ובעונת התיירות באזור בזמן פריחת אירוס הגלבוע. כן נכתבה תוכנית למניעת פליטות אבק בזמן הקפת הפרויקט והפרויקט כולו הותאם לרעידות אדמה.{{ש}}
התוכנית הוכרזה כתוכנית לתשתית לאומית בתאריך 14.6.2009 ואושרה בממשלה ב- 21.11.11.<ref (משרדname=":0" הפנים, 2011)/>{{ש}}
==לקריאה נוספת==[[קטגוריה:ישראל: תחנות כוח]]
*Adamkowski, A., Janicki, W., Kubiak, J., Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J. (2006). WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES. 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements. Oregon, USA.{{ש}}
*Anagnostopoulos, J' S', & Papantonis, D' E. (NOV 2007). Pumping station design for a pumped-storage wind-hydro power plant. Energy Conversion and Management, 48(11), 3009–3017.{{ש}}
*Stolten, D, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen, T 21 (JUN 2013). Pumped Storage Hydropower. Transition to Renewable Energy Systems.{{ש}}
*Wikipedia. (2015). אוחזר מתוך https://en.wikipedia.org/wiki/Energy_conversion_efficiency{{ש}}
*משרד הפנים, מ' י'. (JAN 2011). תתל/ 40. אוחזר מתוך http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4{{ש}}
*סוקול, ע'. (2014). Calcalist. אוחזר מתוך http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3621053,00.html{{ש}}
*רוכוורגר, מ'. (2014). The Marker. אוחזר מתוך http://www.themarker.com/markets/1.2204827{{ש}}
*שיכון ובינוי. (2013). http://www.shikunbinui.co.il/. אוחזר ב- JUN 2015, מתוך http://www.shikunbinui.co.il/?catid=%7B71102349-1590-47C7-97AD-B207A864BE89%7D{{ש}}
[[קטגוריה:ישראל: תחנות כוח]]
|
