הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם דב מאבריטש"

מ
הגהה
מ (ניסוח)
מ (הגהה)
 
=== '''בית הכנסת ע"ש הרב אברהם דב מאבריטש''' ===
בית כנסת אבריטש הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בעיר העתיקה של צפת. בית הכנסת קרוי על שמו של הרב אבהם דב מאבריטש, אשר מילא במאה הקודמת תפקיד מרכזי בהמשכיות הקהילה היהודית בצפת ובהישרדותה. הוא חי בתקופה שבה פקדו את צפת שלושה אסונות כבדים: בשנת 1834 התקיפו ערבים מקומיים את העיר, כל היהודים ברחו ורכושם נשדד. הרבנית השכילה להבריח כסף מחוץ לעיר ובאמצעותו כלכלה את הפליטים היהודים כחודש. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1837, ציווה הרבי על כל הקהילה לבוא לבית הכנסת. בזמן התפילה צעק לפתע, "מי שרוצה לחיות יחזיק מיד בספר התורה". רבים רצו לכיוון ארון הקודש. שניות לאחר מכן זעזעה את צפת רעידת אדמה חזקה. בייתבית הכנסת נחתך לשניים. האזור ליד ארון הקודש נשאר שלם, ואילו החצי השני התמוטט. בתוך בית הכנסת ניתן לראות בבירור את הקו המפריד בין הבניין הישן והמחודש. כעבור שנה, פשטו הדרוזים על צפת ולקחו את הרב בשבי. הם פקדו עליו לכתוב לקהילתו ולבקש מהם לגייס כסף כדי לפדות את עצמו. הרב סירב, והדרוזים הכניסו אותו לשק והחלו להכות בו. פתאום שמעו רעש שנשמע להם כהלמות פרסות של פרשים מצריים (מצרים אז שלטה בארץ). הדרוזים ברחו בהשאירם את הרב קשור בתוך השק. הקהילה מצאה אותו והחזירה אותו לצפת. שנתיים לאחר מכן נפגש הרב עם משה מונטיפיורי וביקש ממנו לעזור ליהודים לקנות אדמה ולהקים יישובים חקלאיים באזור. בסוף שנת 1840 נפטר הרב ממגפה קשה שפשטה בעיר.
 
לאחר פטירתו, בית הכנסת היה בידי קהילת עדות אשכנז. לקראת קום המדינה, הוא עבר לידי קהילת עדות ספרד ובהם הצברים של העיר צפת. הסיפור מספר על שלמה המאירי ז"ל, שהיה אחד מגבאי ומחזיקי בית הכנסת, שלאחר מאורעות תרפ"ט החליט לא לגור ליד הרובע הערבי שבעיר, וחיפש לו ולמשפחתו מקום מגורים בלב הרובע. הוא מצא מרתף בגודל של 10 מ"ר, בתוך חצר בית הכנסת אבריטש, שהיה מקום משכנם של בהמות, והחליט לגור שם עם משפחתו. בלילה הראשון, התגלה לו בחלום הרב דב מאבריטש, ואמר לו כי עליו להחזיק את בית הכנסת ולשמר אותו. מאותו היום לקח המאירי על עצמו את החזקת בית הכנסת. 
7

עריכות