משפחת קופשיץ – הבדלי גרסאות

הרב '''צבי (הירש) הכהן קופשיץ''' ([[תרנ"ו]], [[1896]] – [[ו' בתשרי]] [[תשל"ו]], [[1975]]), כיהן כ[[ר"מ]]{{מקור}} ב[[בית היתומים דיסקין]].

נולד בפיעטרקובבפיעטרקובבמחוז [[מינסק]] (כיום [[בלארוס]]){{הערה|להבדיל מ[[פיוטרקוב]] שב[[פולין]]}} במחוז [[מינסק]] (כיום [[בלארוס]]), לישראל אהרן הכהן קאפציץ. למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] ב[[קובנה]] והיה מתלמידי "[[הסבא מסלובודקה]]". בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] למד בישיבה שהקים הרב [[יעקב כ"ץ (רב)|יעקב כ"ץ]] ב[[הומל]]. ב[[כ' באלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]]. בשנת [[תרפ"ז]] ([[1927]]) נישא לחיה רוחמה, בת הרב [[שמואל הלל שינקר]] ונכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. לפני נישואיה בירך אותה סבה הרב זוננפלד שכל בניה יהיו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[בתי מחסה]] שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ולאחר [[מלחמת השחרור]] עברו ל[[בתי ברוידא]]. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.

בסוף [[שנות ה-20]] מינהו הרב זוננפלד כר"מ{{מקור}} בבית היתומים דיסקין, על פי הצעת ראש ישיבת חברון הרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא כיהן בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי הרב [[אייזיק שר]] לכהן כמשגיח ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] שהקים ב[[בני ברק]], אולם מתוך אחריות לתפקידו בבית היתומיםהוא סירב להצעה.

למרות העניות והצפיפותהצפיפות הרבה ששררו בביתו אימץ עם אשתו את בת גיסתו - אחות אשתו -אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה לרב [[חיים שאול קרליץ]]. כמו כן אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. [[החזון איש]] שידך את בתו לאה לרב [[נסים קרליץ]].

על מצבתו נכתב הנוסח: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ו[[יראת שמים]] מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות".